Streetwise Hebrew

Listen up! Today’s episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets – to stop someone who’s talking at you and tell them “listen!” Pay attention as Guy explores this gem of a root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Takshiv, takshivi, takshivu – Listen! (imperative) – תקשיב, תקשיבי, תקשיבו “Im takshiv heytav” – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li ve-takshiv li tov! – Listen to me and listen well – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv/takshivi rega – But listen for a sec – אבל תקשיב/תקשיבי רגע Takshiv/takshivi/takshivu shniya – Listen for a sec. – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו רגע Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (Archaic imperative, not in use in colloquial language) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta’ase, takshivi ma ta’asi, takshivu ma ta’asu – Listen to what you need to do – תקשיב מה תעשה, תקשיבי מה תעשי, תקשיבו מה תעשו “Lo hikshavtem li’ – You didn’t listen to me (I told you so) – לא הקשבתם לי Hakshava – Listening carefully – הקשבה Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Ata chayav lehakshiv leze – You must listen to this – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv le-ze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קשב Hafra’at Keshev Ve-rikuz – Attention deficit disorder (ADD) – הפרעת קשב וריכוז Kashav – Radio monitor – קשב “Kashavenu Miki Gurdus” – Our monitor, Miki Gurdus – קשבנו מיקי גורדוס   Playlist and Clips: Mati Caspi – Kolot Ha-sade (lyrics) Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics) Gidi Gov & Rita – Haya’ich ve-hayai (lyrics) Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics) Yoni Rechter – Hakshava (lyrics) Hafra’at Keshev Ve-rikuz (ADD) Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War Sarit Hadad – Kim’at Holechet (lyrics) Michael Gurdus Ep. 236 EN HEB

Transcribed - Published: 27 May 2025

The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Naim – Pleasant, fine – נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً “Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה Noam – Pleasantness – נועם “Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Be-noam – Pleasantly – בנועם Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה   Playlist and Clips: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics) Jana Mekdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version) Yael Levy – Tmuna (lyrics) Ep. 58 about lo na’im li HEB

Transcribed - Published: 20 May 2025

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות  Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע   Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB

Transcribed - Published: 13 May 2025

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה “Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה   Playlist and Clips: Dana International – Ma La’asot (lyrics) Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics) Ep. no 140 about kacha HEB

Transcribed - Published: 6 May 2025

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lamoot – To die – למות “Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי “Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן “Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון “Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד “Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד Hayita met – You wish – היית מת Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות   Playlist and Clips: Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics) Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics) Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics) Subliminal – Eize Seret (lyrics)

Transcribed - Published: 22 April 2025

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra’ad – Shivering, trembling – רעד Re’ida – Shivering – רעידה Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה “Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה  Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar’id – To vibrate – להרעיד Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן  Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד   Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics) Re’idat adama Vibrato – Har’ada

Transcribed - Published: 15 April 2025

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור “Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי “Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת “Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת   Playlist and Clips: E-Z – Kolboinikit (lyrics) Shai Yom Tov – At Hoferet Hafira Archi’ologit Hafran (monologue)

Transcribed - Published: 8 April 2025

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time. Many Israelis don’t even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those. Guy Sharett also teaches us some new words like ga’agu’a – ‘longing.’ A tout de suite! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kita hei – 5th grade – כיתה ה Dimdumim – Twilight – דמדומים Erev – Evening – ערב Ma’arav – West – מערב “Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו “Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים “Yafa sheli” – My darling – יפה שלי Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע “Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it’s so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת Lehitga’age’ah – To miss someone/something – להתגעגע Ga’agu’a – Longing, missing – געגוע Herut – Freedom – חירות   Playlist and Clips: Yves Montand – Sous le ciel de Paris The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (lyrics) Léo Ferré – Avec le temps Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics) Jacques Brel – La chanson des vieux amants Yael Naim – Paris (lyrics) George Moustaki – Ma Liberté Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics) Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

Transcribed - Published: 1 April 2025

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ra’al – Poison – רעל Re’alim – Poisons – רעלים Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל “Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים  Ra’il – Toxic – רעיל Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל “Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har’ala – Poisoning – הרעלה Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל  Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא   Playlist and Clips: Or Litman – Ra’al (lyrics) Nikuy re’alim Lehar’il et ha-mayim Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

Transcribed - Published: 25 March 2025

What Hebrew language teachings can we pick up from the documentary TV series “Mishpachot,” by the Heymann Brothers? The series is composed of five Israeli families who utilize many different layers of the language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mishpacha, mishpachot – Family, families – משפחה, משפחות “Ani ha-gever shelach” – I am your man – אני הגבר שלך “Ata ha-gever sheli, aval ata gam ha-yeled sheli” – You are my man, but you’re also my son – אתה הגבר שלי, אבל אתה גם הילד שלי   Playlist and Clips: Mishpachot ep. 6 trailer

Transcribed - Published: 18 March 2025

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע “Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע   Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics) Eru’a hokara – Tribute Eru’ah be-hafrada “Ani nichnas la-er’ua” Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

Transcribed - Published: 11 March 2025

Today, I’ll give you a few tips on how to improve your accent and pronunciation in Hebrew. There are many things you can do on your own. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ma ata omer?” – What do you say? – מה אתה אומר “Ata omer li dvarim” – You are telling me things – אתה אומר לי דברים   Playlist and Clips: My Fair Lady My Fair Lady – Hebrew version Kol Israel – Yehudit Ben Yaakov 88FM (Kan) – Kan, Sham uv-khol makom Israeli Radio in foreign languages Daniela Spektor – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics) Songs in StreetwiseHebrew.com

Transcribed - Published: 4 March 2025

The word סחבק comes from Arabic and means “your friend.” So what’s its meaning when used in Hebrew? And what’s סחבקייה? Oh, and there’s even a verb, להסתחבק. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Sahbak qal li” – Your friend told me (Ar.) –  صاحبك قالي – סחבק קאל לי “Ve’az sahbak ro’eh she-hamatsav lo tov” – And then yours truly sees that things are not going well”. – ואז סחבק רואה שהמצב לא טוב Ha-sahbakiyoot ha-israelit – The notion of the lack of protocol, and genuine friendliness in Israel – הסחבקיות הישראלית Fraier – Sucker – פראייר “Sahbak lo fraier” – I am not a fraier – סחבק לא פראייר Hibook sahbaki – A hearty hug – חיבוק סחבקי Sahbakiya – Army slang for lack of distance – סחבקייה “Patachnu po sahbakiya?” – We’re not friends hanging out together – פתחנו פה סחבקייה I am not your sahbak – I am not your mate – אני לא סחבק שלך Lehistahbek – To be chummy with someone – להסתחבק “Nisiti lehistahbek im ha-shoter, aval ze lo halach li” – I tried to be chummy with the policeman, but it didn’t work out – ניסיתי להסתחבק עם השוטר אבל זה לא הלך לי “Ehud Barak lo sahbak, manhig” – Ehud Barak is not a dude, he’s a leader – אהוד ברק לא סחבק, מנהיג Lashevet, lakoom – To sit, to stand up – לשבת, לקום “Dai im ha-nimnoom, sahbak lo rotse lihyot radoom” – Enough with the numbness, sahbak does not want to be numb – די עם הנמנום, סחבק לא רוצה להיות רדום   Playlist and Clips: Hassan El Asmar – Sahbak Qal Li  Tachles – Shuvo shel ha-sahbak (lyrics) Sahbak lo fraier Shabak Samech – Lashevet: Lakoom! (lyrics) Ep. no. 67 about Fraier, sucker HEB

Transcribed - Published: 25 February 2025

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה “Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה “Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת “Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים “Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו “Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות   Playlist and Clips: Pniyot yamina Pniyat parsa Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics) Alis – Parses (lyrics) Pniya mekoovenet

Transcribed - Published: 18 February 2025

The word שואה, holocaust, used to be a sacred word. Not anymore. Like many loaded words, we used and reused it. Now you can hear people using Sho’a in totally different contexts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shoah – Holocaust – שואה Amud ha-esh – Pillar of fire – עמוד האש Yom Hazikaron La-shoah ve-la-gvura (Yom Ha-shoah) – The Holocaust and Heroism Remembrance Day – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום השואה Germania ha-natsit – Nazi Germany – גרמניה הנאצית “Ani ba-tor ba-bank, shoah po” – “I am waiting in line in the bank, it’s shoah here” – אני בתור בבנק, שואה פה Shoati – Holocaust-esque, shoah-like – שואתי “Al tihye shoa’ti” – Don’t be sho’ati – אל תהיה שואתי   Playlist and Clips: Amud ha-esh soundtrack by Shem Tov Levy Amud Ha-esh – narration: Yossi banai TV2 interview with animal activist Gary Yourofsky Ep. 97 about the word Amud

Transcribed - Published: 11 February 2025

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה “Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי “Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה “Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום “Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח “Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי “Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל “Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר “Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי   Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Pnu le-rofe ha-mishpacha Exceptional People Documentary Ep. 6 about Ata or At HEB Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

Transcribed - Published: 4 February 2025

Shalom means ‘peace,’ ‘hello’ and ‘goodbye’ – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shalom – Peace, hello, goodbye – שלום Shalom rav lachem ve-erev tov – Hello and good evening to you – שלום רב וערב טוב Shalem – Whole – שלם Ma shlom Tomer? – How is Tomer? – מה שלום תומר Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam Ma shlomenu ha-yom? – How are we doing today? – מה שלומנו היום Shalom aleichem – Peace be upon you – שלום עליכם Shalom aleichem malachei ha-shalom – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם, מלאכי השלום Salam alaykum – Peace be upon you (Arabic) – ٱلسَّلَامُ عَلَيْكُمْ – סלאם עליכום Shulem aleichem – Shalom aleichem in Yiddish – שלום עליכם “Sholem shloem le’olam, b-rogez b-rogez af pa’am” – A Pinky Swear in Hebrew (literal translation: Peace, peace forever, quarrel quarrel never) – שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם  Drishat shalom – Regards – דרישת שלום, ד”ש Timsor dash ba-bayit – Say hi at home – תמסור ד”ש בבית “Tni li lehashlim et ha-chaser” – Let me complete the loss – תני לי להשלים את החסר Lehashlim et ha-proyeket – To complete the project – להשלים את הפרוייקט “Lehashlim im ha-shaon” – To make peace with the clock – להשלים עם השעון Lehashlim mashehu – To complete something – להשלים משהו Lehashlim im mishehu – To make peace with someone – להשלים עם מישהו Le’af echad ein or mushlam – No one has perfect skin – לאף אחד אין עור מושלם Mushlam – Perfect – מושלם Yom mushlam – A perfect day – יום מושלם   Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Shalom, Salam, Peace (lyrics)  TV12 Yonit Levy – News Idan Yaniv & The Kinderlach – Shalom aleychem (lyrics) Sholem Aleichem (writer) Wikipedia about Sholem Aleichem Rinat & Guy – Sholem, b’rogez (lyrics) Lahakat Ha-nahal & Yardena Arazi – Drishat Shalom (lyrics) Eyal Golan – Neshika Ahat Mimech (lyrics) Kobi Aflalo – Yam Ha-rachamim (lyrics) Ashley Waxman – Or mushlam (perfect skin)   Ep. no. 61 about acronyms HEB

Transcribed - Published: 28 January 2025

Yes, you can learn Hebrew from pop culture. This time we decided to check out reality show Hebrew: We took one episode of The X Factor Israel and wrote down all the adjectives used there. Which ones made it to the top? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   Watch the entire X Factor episode Ze tov, ze tov, by Shokolad, Menta, Mastik   New Words and Expressions:  Tov – Good – טוב Metoraf – Crazy – מטורף “Yesh la yecholot metorafot” – She has crazy abilities – יש לה יכולות מטורפות “Ze she-higati ad kan ze metoraf bishvilii” – The fact I made it up to here is crazy for me – זה שהגעתי עד כאן זה מטורף בשבילי “Asiti po tahalich metoraf” – I went through a crazy process here – עשיתי פה תהליך מטורף “Ani meusheret be-ramot metorafot” – I am happy at crazy levels – אני מאושרת ברמות מטורפות Teruf – Craziness – טירוף “Ze teruf latstet me-ha-bayit be-kor kaze – It’s insane to leave home in this cold – זה טירוף לצאת מהבית בקור כזה Gadol – Big, awesome – גדול Kashe – Hard, difficult – קשה Madhim – Amazing – מדהים Me’ule – Excellent – מעולה Lahats – Stress, pressure – לחץ Lahuts, lehutsa – Stressed – לחוץ, לחוצה “Hayiti kol kach lechutsa etmol” – I was so stressed yesterday – הייתי כל כך לחוצה אתמול “Ani lechutsa esh” – I am so stressed – אני לחוצה אש Ta’im esh – It’s tasty as hell – טעים אש   Playlist and Clips: Shokolad, menta, mastic – Ze Tov, Ze Tov (lyrics) The X Factor Israel ep. 14 Ep. no. 102 about different synonyms for crazy Ep. no. 228 about lachats, stress HEB Ep. no. 349 about good HEB

Transcribed - Published: 21 January 2025

The Hebrew word גדול, ‘big,’ and its root, g.d.l, have made a huge career in written and spoken Hebrew. Let’s meet the family today; from mustaches and fast food chains, to towers and plastic surgery. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kshe-eheye gadol – When I’ll grow up – כשאהיה גדול Gadol! – Amazing, awesome – גדול Haya gadol – It was great – היה גדול “Ani yoda’at elohim, ata Gadol me-ha-chayim” – I know God, you are larger than life – אני יודעת אלוהים, אתה גדול מהחיים Gdolim – Big, pl., m – גדולים “Ha-tsara itcha she-yesh lecha einayim gdolot” – The problem with you is that you’ve got ‘big eyes’, you bite more than you can chew – הצרה איתך שיש לך עיניים גדולות “Yesh anashim she-bonim migdalim” – There are people who build towers – יש אנשים שבונים מגדלים Migdal Pisa – The Pisa Tower – מגדל פיזה Gadalti be-shana – I am a year older – גדלתי בשנה Legadel – To grow – לגדל Legadel yeladim, klavim, hashish, zakan, safam – To grow kids, dogs, pot, beard, moustache – לגדל ילדים, כלבים, חשיש, זקן, שפם Lehagdil – To enlarge, to expand –  להגדיל Ata rotse lehagdil? At rotsa lehagdil? – Do you want to supersize for extra? – אתה, את, רוצה להגדיל Hagdala – Enlargement – הגדלה Nitu’ach hagdalat shadayim – Breast augmentation operation – ניתוח הגדלת שדיים   Playlist and Clips: Ha-keves ha-shisha asar – Kshe-eheye Gadol (lyrics)  Sarit Hadad – Rak she-teda et ha-emet (lyrics) Rita – Hayinu Gdolim (lyrics) Arik Einstein – Einayim Gdolot (lyrics) Arik Einstein – Ohev Lihyot Ba-bayit (lyrics) Gadalti be-shana (lyrics) Nitu’ach le-hagdalat shadayim – Breast Augmentation Operation   Ep. no. 38 about rosh, head EN HEB Ep. no. 320 about katan, small EN HEB

Transcribed - Published: 14 January 2025

The Hebrew word עין means eye. How do we say it in plural? What is עין הרע? And how do we say ‘The apple of my eye’ in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ayin – Eye – עין Einayim – Eyes – עיניים “Al tich’asi einayim sheli” – Don’t be mad, darling – אל תכעסי, עיניים שלי  Ooyoon, ayoon – Eyes (Arabic) – عيون – עויון, עיון Ayooni – My darling (Arabic) – عيوني – עיוני Einayim, einayim sheli – Darling – עיניים, עיניים שלי Einai – My eyes – עיניי Be-einai – In my eyes, in my opinion – בעיניי  Be-einecha – In your eyes (m.) – בעיניך Be-einayich – In your eyes (f.) – בעינייך Be-eineha – In her eyes – בעיניה Ze motse hen be-einai – I like it – זה מוצא חן בעיניי Ze lo motse hen be-einai – I don’t like it – זה לא מוצא חן בעיני  Ayin ha-ra – The evil eye – עין הרע Eina bisha – The evil eye (Aramaic) – עינא בישא Bli ayin ha-ra – Touch wood – בלי עין הרע   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Einayim sheli (lyrics)  George Dalaras – Mi Mou Thimonis Matia Mou   Fairouz – El Bosta Ha-israelim – Ayooni  Noa – Be-eineha (lyrics)  Ben Snof – Hamsa (lyrics)   Ep. no. 22 HEB about darling

Transcribed - Published: 7 January 2025

We love using ראשי תיבות - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Guy explains that the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Rashey teivot – Acronyms – ראשי תיבות Drishat shalom chama – Warm regards – דרישת שלום חמה Timsor drishat shalom la-mishpacha – Say hi to your family – תמסור דרישת שלום למשפחה Hu moser dash – He sends his regards – הוא מוסר ד”ש Ani moser dash la-chaverim – I am sending my regards to my friends – אני מוסר ד”ש לחברים “Timsor le-Haim dash” – Say hi to Haim – תמסור לחיים ד”ש Dash ham – Warm regards – ד”ש חם “Halevaן ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam” – May this weekend never end – הלוואי והסופ”ש הזה לא ייגמר אף פעם Sofash (Sof shavoo’a) – Weekend – סופ”ש Sof ha-shavooa / Ha-sofash – The weekend – סוף השבוע / הסופ”ש Sofash na’im – Have a nice weekend – סופ”ש נעים She-yihye achla sofash – Have a great weekend – שיהיה אחלה סופ”ש Tsahal (Tsva Hagana Le-israel) – Israel Defence Forces (IDF) – צה”ל, צבא הגנה לישראל Galey tsahal – Israeli Army Radio – גלי צה”ל / גל”צ Mankal, Menahel klali – General manager, CEO – מנכ”ל / מנהל כללי Samancal, Sgan mancal – Vice president – סמנכ”ל / סגן מנהל כללי Samancal ha-chevra – The VP of the company – סמנכ”ל החברה Be-hool (Be-hoots la-arets) – Abroad – בחו”ל “Az histovavta lecha be-hool” – So you wandered around abroad – אז הסתובבת לך בחו”ל “Rosh ha-memshala Binyamin netanyahu amar shehu ba la-oom kedey lehagid et ha’emet” – PM Benjamin Netanyahu said that he came to the UN in order to tell the truth – רה”מ בנימין נתניהו אמר שהוא בא לאו”ם כדי להגיד את האמת Ha-Oom, ha-oomot ha-me’oochadot – The UN, The United Nations – האו”ם, האומות המאוחדות Be-derch klal – Usually – בדרך כלל, בד”כ Tel-Aviv – Tel Aviv – תל-אביב, ת”א   Playlist and Clips: Yardena Arazi & Lahakat Ha-nachal – Drishat Shalom (lyrics) Moser dash Boaz Sharabi & Matti Caspi – Shalom Aleichem (lyrics) Ha-ultras – Sof Shavu’a (lyrics) Commercial – Hool (Abroad) News report – Oom (UN)   Ep. no. 96 about different wishes HEB Ep. no. 166 about hool, abroad  Ep. 208 about timsor, pass on HEB Ep. no. 299 about darash HEB

Transcribed - Published: 24 December 2024

Sometimes you need to ask a driver, or anyone really, “Could you stop here, please?” Today we’ll learn how to say it in Hebrew, and we’ll also find out what it has to do with bowel movements. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lo otser be-adom – He doesn’t stop in red light – לא עוצר באדום “Tagid li eich la’atsor et ha-dma’ot – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות La’atsor, la’avod, la’azor – לעצור, לעבוד, לעזור – To stop, to work, to help Ata yachol la’atsor po be-vakasha? – Could you stop here please? – אתה יכול לעצור פה בבקשה Ta’atsor li po vaksha – Stop here for me, please – תעצור לי פה (ב)בקשה “Hizaher, yesh atsor ba-knisa” – Attention, there is a stop sign at the entrance – היזהר, יש עצור בכניסה Atsira ba-derech – A stop on the way – עצירה בדרך Atsirat gshamim – Drought – עצירת גשמים Atsiroot kasha – Severe constipation – עצירוּת קשה Otser – Curfew – עוצר Otser – He is stopping – עוצר Ma’atsar – Detention – מעצר Ma’atsor – Obstacle, mental block – מעצור Ani menase lehamshich ve-nitkal be-ma’atsor – I try to continue and bump into an obstacle – אני מנסה להמשיך ונתקל במעצור   Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Lo Otser Be-adom (lyrics) Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics) Oshik Levy – Zichron Ya’akov (lyrics) Atsirat Gshamim Atsiroot kasha Bar Tsabari – Shuv (lyrics) Ep. 10 about bevakasha and politeness in Hebrew Ep. 183 about hafsakat pipi Ep. 351 about Pull over

Transcribed - Published: 17 December 2024

Lizrok means ‘to throw’ in Hebrew, but how is it used in relationship lingo? Oh, and who is the most famous ‘Varda’ in Israel? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ve-chamesh shanim itach zarakti la-pach” – And five years with you, I threw in the garbage – וחמש שנים איתך זרקתי לפח “Ulai tafsik lizrok aleyha kesef?” – Maybe you’ll stop throwing money on her? – אולי תפסיק לזרוק עליה כסף Lizrok la-zevel – To throw something in the garbage – לזרוק לזבל Lizrok mishehu la-klavim – To throw someone to the dogs – לזרוק מישהו לכלבים Tizreki oto – Dump him – תזרקי אותו Ulai tizrok et ha-nayad – Why won’t you throw away the cellphone? – אולי תזרוק את הנייד Tizrok, zrok – Throw (imp.) – תזרוק, זרוק “Rak zrok mila” – Just throw a word – רק זרוק מילה Zrok lo eize mila – Throw in a word when you talk to him – זרוק לו איזה מילה Zaruk – Thrown, dumped – זרוק Dafuk ve-zaruk be-paris u-ve-london – Down and out in Paris and London – דפוק וזרוק בפריס ובלונדון Nizrak – It was thrown, he was dumped – נזרק Kacha nizrakti ba’olam – This is how I got thrown out in the world – ככה נזרקתי בעולם Lehizarek al sapa – To lie on the sofa – להיזרק על הספה  Zrika – Throwing, injection – זריקה Zrikat adrenaline – Adrenaline shot – זריקת אדרנלין Mizraka – Fountain – מזרקה Zark’or – Projector – זרקור   Playlist and Clips: Oren Adam – Mami Ze Nigmar (lyrics) Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics) Ivri Lider – Kartisei Ashrai (lyrics) Climax – Zrok Mila (lyrics) Ep. 172 about dafuk

Transcribed - Published: 10 December 2024

The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafta’ah – Surprise – הפתעה Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש “Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה   Playlist and Clips: Beitsat hafta’ah Dana Berger – 2007 (lyrics) Tnuva commercial Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics) Pirsomet: Gam atem tufte’oo

Transcribed - Published: 3 December 2024

In Hebrew, the default form is the masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Maslul – Route – מסלול Ya’ad – Destination – יעד Pni – Turn (Imp., fem.) – פני Pneh – Turn (Imp., m.) – פנה Hayim, hayot – Live (present tense, pl. m, pl. f.) – חיים וחיות Anachnu hayavot ve-hayavim – We must (f.) and must (m.) – אנחנו חייבות וחייבים Anachnu lo yecholot ve-yecholim – We cannot (f.) and cannot (m.) – אנחנו לא יכולות ויכולים Hakesh – Dial (Imp., m.) – הקש Na lehakish – Please dial (Inf.) – נא להקיש   Playlist and Clips: MK Merav Michaeli inauguration speech Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

Transcribed - Published: 19 November 2024

The Hebrew phrase, למה מה קרה, can be literally translated as, “why, what happened.” What do we mean by this expression and how do you use it?   Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze koreh – It’s happening – זה קורה Ma koreh? – How are you? – מה קורה Lo nora, koreh – That’s ok, these things happen – לא נורא, קורה “Sha’alti ma kara” – I asked “what happened?” – שאלתי מה קרה Ha-kol yachol likrot – Everything can happen – הכל יכול לקרות Infinitives of roots that end with hei in Pa’al: Likrot, liknot, lir’ot, laasot – לקרות, לקנות, לראות, לעשות “Lama ma kara”- Who do you think you are? Who does he think he is? – למה מה קרה “Lama ma kara, milchama?” – Is there a war outside, that allowed you to behave like this? – מה קרה, מלחמה “Lo yoda’at ma koreh li” – I don’t know what’s happening to me – לא יודעת מה קורה לי Ma kara lach – What happened to you / are you out of your mind – מה קרה לך   Playlist and Clips: Arik Lavi – Ze koreh (lyrics) Shlomo Artzi – Sha’alti Ma Kara (lyrics) Ninet Tayeb – Ha-kol Yachol Likrot (lyrics) Moshe Cohen – Lama Ma Kara (lyrics) Noy Alooshe Remix Teapacks & Sarit Hadad – Kshe-ani Itcha Ani Kmo Dag (lyrics) Shotei Ha-nevu’ah – Az Ma Kara Lach (lyrics)   Ep. no. 54 about how are you

Transcribed - Published: 5 November 2024

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it’s no surprise that the word כדאי – ‘it’s worth it’ – is so popular in everyday use. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי Ze lo kedai – It’s not worthwhile – זה לא כדאי Kedai lachem – It’s worthwhile for you – כדאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it’s worth it for you – ברור, כדאי לך Mamash lo kedai lecha – It’s really not worth it for you – ממש לא כדאי לך “Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it’s worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir’ot et ha-seret haze?-  Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה Kedai lihyot nechmad -It’s worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד “Kedai lachem lichyot” – It’s worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – In order to – כדי Kedai she-tishtok – It’s better for you to shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – You’d better chill – כדאי מאוד שתירגע Lo kedai she-tavo – You’d better not come – לא כדאי שתבוא Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח Le’an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת   Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics) Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

Transcribed - Published: 29 October 2024

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב “anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit’asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים   Playlist and Clips: KAN TV – Richvei asfanoot Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics) Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef

Transcribed - Published: 22 October 2024

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף “Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים Asif – Harvest – אסיף Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף Isoof – Picking up, collecting – איסוף Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות Ne’esaf – Collected – נאסף Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו “Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי Osef – Collection – אוסף Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות Asefa – Assembly – אסיפה Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף   Playlist and Clips: Batsal Yarok – Asif (lyrics) Le’esof kesef Le’esof me-ha-snif Isoof atsmi Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics) Osef bubot   Ep. no. 124 about kolel (includes) Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

Transcribed - Published: 15 October 2024

Hebrew has this interesting structure: Verb “haya” (past tense of “to be”) plus a conjugated verb in the present, like “hayiti holech.” It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or” – You would build walls for me, you’d install lamps, so that I’d have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור “Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav” – If I were two leaves in the fall, I’d fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו “Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay” – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי “Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad” – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד “Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret” – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת “Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan” – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו Playlist and Clips: Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (lyrics) Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics) Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics) Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics) Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics) Three possible meanings of haya + ba היה בא: 1. He would come, if he could 2. He would have come 3. He used to come

Transcribed - Published: 24 September 2024

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hu araz – He packed – הוא ארז Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד “Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות “Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה Ariza – Packing, packaging – אריזה “Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה “Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה “Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק Arooz – Packed – ארוז Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג Playlist and Clips: KAN TV – Arazta levad Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics) KAN TV – How to pack when you move to a new house? Ariza – Packaging Arizot Maaraz matana Maarzei shai Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB

Transcribed - Published: 17 September 2024

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sidra – Series – סדרה Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית Sdarot – Series (pl.) – סְדרות Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה Rotse’ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי Ra’item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על Playlist and Clips: Sidrat hartsaot, lecture series Páginas da Vida – Yoman Hayim Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics) Ep. no. 24 about beseder; HEB Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB

Transcribed - Published: 10 September 2024

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yozma – Initiative – יוזמה Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום Yazam – Entrepreneur – יזם Yazam/yazemet hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש Lizom – To initiate – ליזום Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים Playlist and Clips: Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics) Yazam Yazamoot Ep. no. 80

Transcribed - Published: 3 September 2024

What do Israelis mean when they say “ma pit’om”? What about just “pit’om,” all by itself? We hear it all the time in spoken Hebrew, and Guy will explain it all. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pit’om -Suddenly – פתאום “Pit’om kam adam ba-boker” – A person suddenly wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak she-nif’ar – Suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק שנפער “Ahava, pit’om hi mitparetset kmo lehava” – Love, it’s suddenly erupting like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה Chazarta pit’om – You suddenly came back – חזרת פתאום “Yeled, ma pit’om ata yoshev” – Hey boy, how come you’re sitting – ילד, מה פתאום אתה יושב Ma pit’om? – It’s not true, no way, get out of here – מה פתאום Pit’omi – Sudden – פתאומי Geshem pit’omi – Sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – It was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – Suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – Suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – Suddenly (in a sudden manner) – באופן פתאומי Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (lyrics) MK Shelly Yechimovitch Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Chasidischkeit 21 – Interview with Yaakov Shweiki Arik Einstein – Gveret Im Salim (lyrics) Gali Atari – Stav Israeli (lyrics) Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi

Transcribed - Published: 27 August 2024

There's lots of talk about looming elections, so today we’ll talk about voting in Hebrew. Guy also explains how it’s connected to the word for finger - אצבע. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehatsbi’a – To vote – להצביע Etsba, etsba’ot – Finger, fingers – אצבע, אצבעות Lehatsbi’a al mashehu – To point at something – להצביע “Ein lachem adayin zchut hatsba’a” – You still don’t have the right to vote – אין לכם עדיין זכות הצבעה “Aval yesh lachem zchut hashpa’a” – But you do have the right to influence – אבל יש לכם זכות השפעה Hatsbaa le-mishehu – Voting for someone – הצבעה למישהו Le-mi / avoor mi ata matsbi’a – Whom do you vote for? – למי / עבור מי אתה מצביע Hatsba’a ba bchirot – Vote in the elections – הצבעה בבחירות Hatsba’a al hahachlata – Vote on a decision – הצבעה על ההחלטה Lehatsbi’a al mashehu – Pointing at something – להצביע על משהו “Ani rotse lehatsbi’a al ha-gormim ha-hashuvim” – I want to highlight the key factors – אני רוצה להצביע על הגורמים החשובים Hatsbaa chashait – Secret ballot – הצבעה חשאית Neged – Against – נגד Be’ad – For – בעד Aval be-hatsba’ah – You need to raise your hand first – אבל בהצבעה Matsbi’a – Voter (m.) / He is voting – מצביע Matsbi’ah – Voter (f.) / She is voting – מצביעה Sovev oto al ha-etsba haktana shelo – He has him wrapped around his little finger – סובב אותו על האצבע הקטנה שלו Be eser etsbaot – On his own, without getting any help – בעשר אצבעות Notnim lo etsba, hu rotse et kol hayad – You give him a finger, he wants the whole hand (Give someone an inch and they’ll take a mile) – נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד Itsboo’a – Fingering (music) – איצבוע Etsba’on – Thimble – אצבעון Playlist and Clips: Uzi Hitman – Eser Etsbaot (lyrics) Ruti Navon – Bein Ha-etsba’ot (lyrics) Yinon Magal Ep. No. 304 about neged HEB

Transcribed - Published: 20 August 2024

Be’etsem, which means ‘actually,’ is comprised of preposition ‘be’ -בְּ plus the word etsem, which is an ‘object,’ ‘essence,’ or ‘gist’… but also a ‘bone.’ What? Guy Sharett explains all. And what is, be’etsem, the difference between small talk and networking? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Be’etsem – Actually – בעצם Etsem (Pl. atsamim) – Object, gist, bone – עצם Zehu etsem ha’inyan – This is the gist – זהו עצם העניין “Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem hayom ha-ze – And they lived happily ever after till this very day – והמשיכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה Abam, etsem bilti mezuheh – UFO – עצם בלי מזוהה, עב”מ Abamim – UFOs – עב”מים Shem etsem, shmot etsem – Noun, nouns – שם עצם, שמות עצם Atsmi – Myself – עצמי Chaim mi-shel atsmi – A life of my own – חיים משל עצמי Sherut atsmi – self service – שירות עצמי “Ein be’etsem zman” – Actually, there’s no time – אין בעצם זמן “Shikarti kshe-amarti shehakol kol kach nifla, ki shum davar be’etsem lo haya nachon” – I lied when I said everything was so wonderful, because actually nothing was true – שיקרתי כשאמרתי שהכל כל כך נפלא כי שום דבר בעצם לא היה נכון Playlist and Clips: Kaveret – Po Kavor Ha-kelev (lyrics) Ha-nasich ve-ha-nesicha TV2 – UFOs in Israel Ben Artsi – Hayim Mi-shel Atsmi (lyrics) Jirafot – Ein Be’etsem Zman (lyrics) Mashina – Az Lama Li Politika Achshav (lyrics) Ma ze be’etsem networking? Ep. no. 61 about acronyms Ep. no. 419 about unidentified

Transcribed - Published: 13 August 2024

How many times have you called a company or a bank and had to deal with מענה קולי, an automated answering service? Today we’ll learn words and phrases you’ll be hearing while waiting on the telephone line, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ma’ane koli – Voice answering service – מענה קולי Le-ivrit na lehakish achat – For Hebrew please press 1 – לעברית נא להקיש אחת Ana/na – Kindly, please – אנא, נא Na lehakish – Please press – נא להקיש Li-tmicha technit – For technical support – לתמיכה טכנית Litmoch be-mishehu – To support someone – לתמוך במישהו Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meida klali – General information – מידע כללי Hinchem mu’avarim li-ntsig tmicha – You’re being transferred to a support agent – הנכם מועברים לנציג תמיכה Natsig – Representative, agent – נציג Netsig tmicha technit – Technical support agent – נציג תמיכה טכנית Netsig sherut – Customer service agent – נציג שירות Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם Le-divuach al takala na lehakish 2 – To report a fault, please press 2 – לדיווח על תקלה נא להקיש 2 Hakishu et mispar teudat ha-zehut – Please press your ID number – הקישו את מספר תעודת הזהות Le-siyum – To end – לסיום Hakishu – Press (imp. pl.) – הקישו Soolam – Ladder – סולם Soolamit – Hash key # – סולמית Playlist and Clips: Ep. no. 6 about ata or at Ep. no. 104 about support, tmicha Ep. no. 305 about ve, va, oo Ep. no. 334 about “you’re being transferred”

Transcribed - Published: 6 August 2024

The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה Atem ro’eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת’אולימפיאדה Agav – By the way – אגב Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות Lenatsech – To win – לנצח Lehafsid – To lose – להפסיד Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף Medalyat arad – Bronze medal – מדליית ארד “Ha-masa’it im ha-medalyot ba-derech” – The truck with the medals is on the way (a cynical way to say, you haven’t really done anything impressive) – המשאית עם המדליות בדרך “Ha-medalya ba-derech” – The medal is on its way – המדליה בדרך S’chiya – Swimming – שחייה Shayit – Sailing – שייט Hit’amloot machshirim – Artistic gymnastics – התעמלות מכשירים Targilei kora – Gymnastics balance beam exercises – תרגילי קורה Rowing – Chatira – חתירה Lachtor – To row – לחתור Kfitsot la-mayim – Diving – קפיצות למים Hets va-keshet – Archery – חץ וקשת Triathlon – Triathlon – טריאתלון Tennis shulchan – Table tennis – טניס שולחן Playlist and Clips: KAN TV – The numbers behind the olympics Static & Ben-El feat. Neta Barzilay – Efes Ma’amats (lyrics) Ep. no. 68 about livchor, to choose HEB Ep. no. 305 about ve-, va-, voo HEB Ep. no. 366 about kfitsa HEB Ep. no. 378 about kesef HEB

Transcribed - Published: 30 July 2024

The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let’s learn why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך Metavech – Mediator, middleman – מתווך Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות “Halo halo halo, ani lo metavech beynechem” – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם “Metavchim ze am” – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם Tivooch – Mediation – תיווך Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך Dmei tivooch – Finder’s fee – דמי תיווך “Ze lo mi-tivooch, ken?” – I hope it’s not through an agent – זה לא מתיווך, כן Nadlan – Real estate – נדל”ן, נכסי דלא ניידי Mashki’im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל”ן Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית Li-mkhira – For sale – למכירה Le-haskara – For rent – להשכרה Ani mechapes, mechapeset dira le-haskara – I am looking for an apartment to rent – אני מחפש/ת דירה להשכרה Ani mechapeset dira limkhira – I am searching for an apartment that's for sale – אני מחפשת דירה למכירה Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Mehkirat sof mlay – Inventory sale – מכירת סוף מלאי Playlist and Clips: Josi Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Qatari mediation Dmei tivooch – Real estate agency fees Nadlan – Real Estate Rona Keinan – Ha-dira Be-ge’ula (lyrics) Ep. no. 191 about be’alim HEB Ep. no. 307 about searching HEB

Transcribed - Published: 23 July 2024

Kombina is one of the most salient features of Israeli society. In order to survive in this country, one needs to fend for oneself, using all possible means: Contacts, resourcefulness and creative ideas. Some Israelis say we are even ‘Medinat Kombina’, a ‘kombina’ state. So how do you use this word, and how can you even turn it into a verb? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kombina, kombinot – Connections, shady business – קומבינה Kombinator – A person with a shady business; Someone who knows how to ‘get by’ – קומבינטור Tizaharu she-lo tekablu shi’ur be-kombina – Make sure you don’t get a lesson in kombina – תיזהרו שלא תקבלו שיעור בקומבינה Ta’ase kombina – Use your contacts; Be resourceful – תעשה קומבינה Kimbanti alcohol – I got the alcohol ‘somehow’ – קימבנתי אלכוהול Lekamben – To get something using tricks and connections – לקמבן Lehitkamben – To sort yourself out; to sit pretty – להתקמבן “Eich hitkambanta al ha-mechonit ha-zot” – What did you have to do in order to get this car? – איך התקמבנת על המכונית הזאת Playlist and Clips: Axum – Kombina (lyrics) Tamir Kimchi & Eyal Mazig – Medinat Kombina (lyrics)

Transcribed - Published: 16 July 2024

Imagine this: You are walking your dog in the ‘Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע Eich korim lo? Eich korim la? – What’s her name, what’s his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף Kelev ze’ev – Wolfhound – כלב זאב Geza, gza’im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים Eize geza hu/hi? – What breed is it? – איזה גזע הוא/היא Ze kelev giz’ee? – Is it a purebred, a pedigreed dog? – זה כלב גזעי Hu/hi beseder im klavim acherim? – Is he/she okay with other dogs? – הוא/היא בסדר עם כלבים אחרים Ken, betach – Yes, sure – כן, בטח Ulai adif she’lo – Maybe it’s better not – אולי עדיף שלא Playlist and Clips: Ginat klavim – Dog park Arik Einstein – Kama She-ratsiti Kelev (lyrics) Ep. no. 198 about tarimu, pick up after your dogs HEB Ep. no. 210 about hatifim, treats HEB Ep. no. 349 about kalba tova, good dog HEB Ep. no. 401 about Hebrew expressions with animals HEB

Transcribed - Published: 9 July 2024

Let’s talk about trains in Hebrew. What’s the root of רכבת, and how is it related to horse riding? Also, what do we call the Jerusalem Light rail in Hebrew and in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Rakevet – Train – רכבת Karon shakket – Quiet train car – קרון שקט Lirkav al ofanyaim – To ride a bicycle – לרכב על אופניים Nasati barakevet – I went by train – נסעתי ברכבת Rokhev al sus – Riding a horse – רוכב על סוס Rechiva al susim – Horse riding – רכיבה על סוסים Rekhev – Vehicle – רכב Ha-Rakevet ha-kala – The Light rail – הרכבת הקלה Yeled katan – A little child – ילד קטן Ha-yeled ha-katan – The little child – הילד הקטן Hayeled katan – The child is little – הילד קטן Katar – Locomotive – קטר Kitor – Steam – קיטור Playlist and Clips: Rakevet Israel Announcement Jerusalem light rail Danny Robas – Rakavot (lyrics) Ep. no. 30 about hafif HEB Ep. no. 44 about lalechet, going HEB Ep. 186 about linso’a Free HEB version

Transcribed - Published: 2 July 2024

You’re eyeing the cheddar cheese at a Tel Avivi deli. Now comes the big question: How do you ask the seller to give you 100 grams of it in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lishkol – To weigh – לשקול Ani shokel / shokelet 63 kilo – I weigh 63kg – אני שוקל / שוקלת 63 ק”ג Ani shokel/shokelet et ha’optsiot sheli – I am weighing my options – אני שוקל / שוקלת את האופציות שלי Shakalti – I weighed – שקלתי Kama ata shokel, kama at shokelet? – How much do you weigh? – כמה אתה שוקל, כמה את שוקלת Kama ze shokel – How much does it weigh? – כמה זה שוקל Tishkol / Tishkeli li – Weigh it for me – תשקול / תשקלי לי Ten / Tni li reva tsfatit – Give me 250 grams of Tsfatit cheese – תן / תני לי רבע צפתית Ten li hetsi (kilo) – Give me half a kilogram – תן לי חצי Shkol milim, shkeli milim – Weigh your words – שקול מילים Shkila – Weighing – שקילה Shkilat hatsi ha-gmar – The semi final weighing – שקילת חצי הגמר Shoklim lehashkia – are you considering investing? – שוקלים להשקיע Ani shokel laavor le-London – I am considering moving to London – אני שוקל לעבור ללונדון Ani shokel / shokelet ma’avar le-hul – I am considering moving abroad – אני שוקל / שוקלת מעבר לחו”ל Shikul – Consideration – שיקול Yesh shikulim lekan u-lekhan – There are different considerations, factors on both sides. – יש שיקולים לכאן ולכאן “Ha-derekh ha-nechona beyoter lehishakel hi pa’amayim be-shavua” – The best way to weigh yourself is by doing it twice a week – הדרך הנכונה ביותר להישקל היא פעמיים בשבוע Ani tsarich/tsricha lehishakel – I need to get myself weighed – אני צריך / צריכה להישקל Nishkalta / nishkalt ? – “Have you weighed yourself?” – נשקלת Benadam shakool – Reasonable person – בנאדם שקול Hachlata shkoola – Prudent decision – החלטה שקולה Playlist and Clips: Laredet be-gadol – Shkilat hatsi ha-gmar Shoklim lehashki’a Lehishakel – To weigh oneself Corinne Alal – Kama Ze Shokel (lyrics) Ep. 83 about latet, to give

Transcribed - Published: 25 June 2024

The Hebrew word משקל means both weight and the device we use to measure weight, a scale. Whoa! That complicates things. How do we utilize this word in all its possible uses? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mishkal – Weight, scale – משקל Shomrei mishkal – Weight Watchers – שומרי משקל Odef mishkal / mishkal yeter – Excess weight, overweight – עודף משקל / משקל יתר Mishkal odef – Overweight (suitcase) – משקל עודף Horadat mishkal / yerida ba-mishkal – Weight loss – הורדת משקל, ירידה במשקל Laredet ba-mishkal – To lose weight – לרדת במשקל Yaradti ba-mishkal – I lost weight – ירדתי במשקל Lehaalot / laalot ba-mishkal – To gain weight – להעלות/לעלות במשקל Mishkal naki – Net weight – משקל נקי Mishkal beiti – Home scale – משקל ביתי Mishkal mitbach – Kitchen scale – משקל מטבח Mishkal neged – Counterweight – משקל נגד Shivooy mishkal – Equilibrium, balance – שיווי משקל “Ve-en lach rega shel shivuy mishkal” – And you don’t have a moment of balance – ואין לך רגע של שיווי משקל Hi ibda et shivooy ha-mishkal ve-nafla – She lost her balance and fell – היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה “Ata noten / at notenet le-ze yoter midai mishkal” – You are giving this too much weight – אתה נותן / את נותנת לזה יותר מדיי משקל Mishkal notsa – Featherweight – משקל נוצה Mishkal kaved – Heavyweight – משקל כבד Mishkal – Noun pattern (grammar) – משקל Imoon mishkolot – Weights exercise – אימון משקולות Playlist and Clips: Shomrei mishkal Yerida ba-mishkal Astar Shamir – Rega shel Shivooy mishkal (lyrics) Imoon mishkolot – Weights exercise Ep. no. 133 about odef, adif Ep. no. 155 about yarad, going down Ep. no. 296 about exercise, targil. HEB

Transcribed - Published: 18 June 2024

How do we respond when someone thanks us in Hebrew? What are the equivalents of, ‘you’re welcome’, ‘don’t mention it’ and ‘it’s nothing’? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al lo davar – You’re welcome – על לא דבר En be’ad ma, en al ma – You’re welcome – אין בעד מה Bevakasha – Please / here you are / you’re welcome – בבקשה Ein be’aya – No problem – אין בעיה Tafsik, dai / tafsiki, dai – Stop it, enough – תפסיק/תפסיקי, די Higzamta / higzamt / higzamtem – You’re too much – הגזמתָ/הגזמתְ/הגזמתם Be-kef – With pleasure – בכיף Be-simcha – With joy – בשמחה Be-ahava – With love – באהבה Shtuyot – Nonsense – שטויות Ba-ktana – Nothing major – בקטנה Toda raba lecha/ lach – Thank you (m, f.) – תודה רבה לך Playlist and Clips: Ep. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 48 about lehafsik, to stop Ep. 100 about toda Ep. 122 about waiter talk and be-kef Ep. 137 about lehagzim Ep. 268 about No, thanks

Transcribed - Published: 11 June 2024

The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח Sirachon – Stench – סירחון Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות “Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח “Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש Lehasri’ach – To stink, to smell – להסריח Mishehu hisri’ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics) Gvinot masrichot Masricha Ep. no. 16, cursing drivers HEB Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB Ep. 132 about keta masri’ach HEB Ep. 231 about eww, disgusting HEB Ep. 277 about ptsatsa, bomb HEB

Transcribed - Published: 4 June 2024

What happens when we add the suffix -oosh to a word? And how do young people call Instagram in Hebrew? Hint: Not insta. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hi-oosh – Hey there (slang) – היוש Guyoosh, Galitoosh, Eyaloosh – Guy, Galit, Eyal (diminutive) – גיוש, גליתוש, איילוש Havitoosh – חביתוש Havit – Barrel – חבית Bat mitsvoosh – Bat mitzvah (diminutive) – בת מצווש Keshetoosh – Keshet (girl’s first name) + oosh – קשתוש Im atem mitgarshim, ani holechet im aboosh – If you guys get divorced, I am going with Daddy – אם אתה מתגרשים אני הולכת עם אבוש Aboosh – Daddy – אבא + וש, אבוש Maxim, maximoosh – Wonderful – מקסים, מקסימוש Madhim, madhimoosh – Amazing – מדהים, מדהימוש Instagram, Instoosh – אינסטוש Forever, foreveroosh; Evita, evitoosh Araboosh – Arab (derogatory term) – ערבוש Playlist and Clips: Mishpachat Ein Gvul – Hebrew gay lingo Yehudit Ravits – Ha-yalda Hachi Yafa Ba-gan (lyrics)

Transcribed - Published: 21 May 2024

Imperative in Hebrew: Often the ‘real’ imperative of our language sounds archaic to us, so we use the future instead. Here’s a quick how-to on the Hebrew imperative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Saper/sapri/sapru – Tell (imp.)! – ספר, ספרי, ספרו Tesaper – You will tell – תספר “Elohim, ten li rak tipat mazal” – God, just give me a bit of luck – אלוהים תן לי רק טיפת מזל “Az titen li shiv’a shkalim” – So just give me 7 shekel then – אז תיתן לי רק שבעה שקלים Ten/tni/tnu! – Give! – תן/תני/תנו “Tni lo perach, tni lo yayin, aval et libech shimri” – Give him a flower, give him wine, but guard your heart – תני לו פרח, תני לו יין, אבל את ליבך שמרי Titen, titni, titnu – You will give – תיתן, תתני, תתנו Emor shalom – Say ‘shalom’ – אמור שלום Bo – Come – בוא Lech/lechi/lechu – Go – לך/לכי/לכו Sa le’at – Drive slowly – סע לאט Lech/lechi/lechu mi-po! – Go away! – לך/לכי/לכו מפה Shev/Shvi/Shvu – Sit! – שב, שבי, שבו “Al tagidi ken ve’al tagidi lo” – Don’t say yes, and don’t say no – אל תגידי כן ואל תגידי לא Al titen – Don’t give – אל תיתן Al tavo – Don’t come – אל תבוא Tagid li – Tell me – תגיד לי Takshiv – Listen – תקשיב Ulai tesaper eich haya – Maybe you’ll tell us how it was? – אולי תספר איך היה Playlist and Clips: Arik Einstein – Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Zehava Ben – Tipat Mazal (lyrics) Gali Atari – Tni Lo Perach (lyrics) Shokolad, Menta, Mastik – Emor Shalom (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Svika Pick – Ein medina la-ahava (lyrics) Ep. no. 175 about negation of the imperative Hebrew version Ep. no. 184 about Bo Hebrew version

Transcribed - Published: 7 May 2024

From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי Lezahot – To identify, to recognize – לזהות Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה “Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה “Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב”ם, עצם בלתי מזוהה Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו “Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit” – You’re telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית Hizdahoot – Identification – הזדהות Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים Playlist and Clips: KAN TV – Zihuy panim – Face recognition Zihuy koli – voice recognition Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes Margalit Tsan’ani – Menta (lyrics) How to block an unidentified number – Mispar lo mezuhé Abam – UFO Sarit Hadad – Inteligentsiya (lyrics)

Transcribed - Published: 30 April 2024

The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zehut – Identity – זהות “Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו Mispar zehut – ID number – מספר זהות Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות “Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך “Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות Playlist and Clips: Mercedes Band – Zehut (lyrics) Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics) Tehudat Zehut – ID Card Mishehu gonev lachem et ha-zehoot Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Politikat Ha-zehuyot What’s zehut migdarit? Ynet – Identical twins – Teomim zehim Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics) Ep. no. 25 HEB EN Ep. no. 63 HEB EN Ep. no. 273 HEB EN

Transcribed - Published: 16 April 2024