Streetwise Hebrew

The Hebrew word for air is אוויר, while אווירה is atmosphere/ambience. There are other interesting words taken from אוויר, like fluffy or ceiling fan. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mezeg avir – Weather – מזג אוויר Le'avrer et ha-heder – To air out the room – לאוורר את החדר Hu me'avrer et ha-bayit – He airs out the house – הוא מאוורר את הבית Le'avrer et ha-rosh – To clear one's head – לאוורר את הראש Me'avrer – Fan, ventilator – מאוורר Me'avrer tikra – Ceiling fan – מאוורר תקרה Mazgan – Air conditioning – מזגן Ivroor – Airing, ventilation – אוורור "Ein po avir, ani potachat halon" – There's no air in here, I am opening the window – אין פה אוויר, אני פותחת חלון "Hayavim le'avrer, eich ata yashen kacha?" – We've got to air out the room, how do you sleep like this? – חייבים לאוורר, איך אתה ישן ככה Ma'arechet ha-ivroor – The ventilation system – מערכת האוורור Ha-heder lo me'oovrar – The room is not ventilated – החדר לא מאוורר Ha-dira me'oovreret – The apartment is airy – הדירה מאווררת Lehitavrer – To air oneself out – להתאוורר Ani hayav hofesh, lehitavrer ktsat – I need a vacation to get some fresh air – אני חייב חופש, להתאוורר קצת Hoofshat hit'avreroot – A vacation to clear your mind – חופשת התאווררות Hel ha-avir – Air Force – חיל האוויר Avira – Atmosphere, ambience – אווירה Yesh sham avira kefit – There's a fun atmosphere there – יש שם אווירה כיפית Kav aviri – Direct distance / As the crow flies – קו אווירי Be-kav aviri ha-batim shelanoo lo rechokim, aval ba-oto ze yikach lecha sha'ah – Our houses aren't far apart as the crow flies, but by car, it will take you an hour. – בקו אווירי הבתים שלנו לא רחוקים, אבל באוטו זה ייקח לך שעה Shayara avirit – Air convoy – שיירה אווירית Ha-taasiya ha-avirit Le-Israel – Israeli Aerospace Industries – התעשייה האווירית לישראל Ugah avririt – Fluffy cake – עוגה אוורירית Aviron – Plane – אווירון   Playlist and Clips: Gidi Gov – Ne'echaz Ba-avir (lyrics) Me'avrer tikra – Ceiling fan Kan TV – Hel Avir (Air Force) Omer Adam – Avira shel Sof (lyrics) Ha-taasiya Ha-avirit – The aerospace industry 13TV – Ugah avririt Ilanit – Red Elenu Aviron (lyrics) Zemereshet – Aviron Ep. no. 75 about weather HEB Ep. no. 337 about mazgan, aircon HEB Ep. no. 392 about kivoon, direction HEB

Transcribed - Published: 2 June 2026

As soon as you get close to the root קרב you realize there's much to learn: From family members, to boxing matches, to intestines. Guy helps to make sense of it all, including how it relates to the Aussie TV show "Home and Away." Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Karov, krova, krovim, krovot – Close – קרוב, קרובה, קרובים, קרובות "Nachon at krova" – It's true, you're close – נכון, את קרובה Krov mishpacha – Relative – קרוב משפחה Krovei mishpacha – Relatives – קרובי משפחה Hu karov sheli – He's my relative – הוא קרוב שלי Kirvat dam – Blood relation – קרבת דם Karov rachok – Distant relative – קרוב רחוק Be-karov – Soon – בקרוב Mi-karov – Closely – מקרוב Lekarev – To bring closer – לקרב "Ata yachol lekarev et ha-salat ktsat?" – Can you move the salad a bit closer? – אתה יכול לקרב את הסלט קצת Mekoravim – Entourage, associates – מקורבים Lehitkarev – To come near – להתקרב Hitkarvut – Rapprochement – התקרבות Lehakriv – To sacrifice – להקריב Korban – Sacrifice – קורבן Lehitkarben – To behave as if you're a victim – להתקרבן Hitkarbenut – Behaving as if you're a victim – התקרבנות "Ha-korban ha-ultimativi hu adam she-makriv et atsmo lema'an acherim" – The ultimate sacrifice is someone who gives himself up for the sake of others – הקורבן האולטימטיבי הוא אדם שמקריב את עצמו למען אחרים Hakrava – Self sacrifice – הקרבה Krav – Battle – קרב Krav igruf – Boxing match – קרב איגרוף Sde krav – Battlefield – שדה קרב Krav maga – Israeli self defence technique – קרב מגע Du krav – Duel – דו-קרב "Hem hayu chayalim kraviyim" – They were combat soldiers – הם היו חיילים קרביים Sherut kravi – Combat service – שירות קרבי Jobnik – Soldier who works in an office – ג'ובניק Be-kerev – Among – בקרב Toda mi-kerev lev – Thanks from the bottom of my heart – תודה מקרב לב Kravayim – Intestines – קרביים   Playlist and Clips: Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Noa Ben-Hagai – Kirvat Dam Documentary Krovim Krovim Assaf Amdursky – Yakirati (lyrics) Arik Einstein – Sus Etz (lyrics) Riki Kitaro – Al Tihyu Korban Efrat Gosh – Krav Igruf (lyrics) Krav maga The Voice – Du krav (duel) TV11 – Hayalim kraviyim Ep. 230 about lehitmasken, to pretend to be miserable HEB Ep. 333 about leha'avir, pass HEB

Transcribed - Published: 26 May 2026

The shoresh ר.ש.מ is one of those Hebrew roots with so many different words stemming from it, you could easily get baffled. Whether you want to make an impression, write a list, pick up a prescription, register for an event, or create a flow chart, Guy will help you make sense of it all. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: "Im yesh lachen she'elot aten muzmanot lirshom li" – If you've got questions you're invited to write to me – אם יש לכן שאלות אתן מוזמנות לרשום לי Lirshom – To note, to write down, to illustrate – לרשום Reshima – List – רשימה "Hu haya roshem be-milono" – He used to write things down in his dictionary – הוא היה רושם במילונו Rishoom – Illustration – רישום Rashoom – Noted, registered – רשום Kablan rashoom – Registered contractor – קבלן רשום Doar rashoom – Registered mail – דואר רשום Ma rashoom ba-tofes? – What's written in the form? – מה רשום בטופס Hu roshem – He's writing things down – הוא רושם Roshem – Impression – רושם "Ha-yom anachnu holchot ledaber al eich la'asot roshem rishoni hiuvi" – Today we're going to talk about how to make a positive first impression – היום אנחנו הולכות לדבר על איך לעשות רושם ראשוני חיובי La'asot roshem tov – To make a good impression – לעשות רושם טוב Lo ose alai roshem – It does not impress me – לא עושה עליי רושם Hu rak rotseh laasot roshem – He just wants to brag – הוא רק רוצה לעשות רושם Od lo nirshmatem? – Haven't you registered yet? – עוד לא נרשמתם Leherashem – To register – להירשם Nirshamti la-limudim – I registered for studies at university – נרשמתי ללימודים Hi nirshema la-kurs – She registered for the course – היא נרשמה לקורס Yesh link la-harshama – There's a link to registration – יש לינק להרשמה Harshama – Registration – הרשמה "Kol mi she-terashem me-rosh tekabel hafta'ot meyuchadot" – Anyone who registers in advance will get special surprises – כל מי שתירשם מראש תקבל הפתעות מיוחדות Leherashem – To get registered – להירשם Leharshim – To impress – להרשים Marshim – Impressive – מרשים Af echad lo hitrashem – Nobody was impressed – אף אחד לא התרשם Hu hitrashem – He was impressed – הוא התרשם "Ani rak rotseh lehitrashem" – I'd just like to take a look – אני רק רוצה להתרשם Hitrashmoot – Impression – התרשמות Ha-hitrashmut sheli hi she… – My impression is that… – ההתרשמות שלי היא ש "Hem nifgeshu be-avira rishmit" – They met in a formal atmosphere – הם נפגשו באווירה רשמית Rishmi – Formal, official – רשמי Rishmiyoot – Formality – רשמיות Wow, eize rishmiyoot – How formal – וואו, איזה רשמיות Mirshamim – Prescriptions – מרשמים "Hu natan mirshamim le-kanabis refu'i tmurat shochad" – He gave prescriptions for medical cannabis in return for bribes – הוא נתן מרשמים לקנאביס רפואי תמורת שוחד Lirshom troofa – To prescribe a medicine – לרשום תרופה Tarshim – Diagram, chart – תרשים Tarshim zrima – Flow chart – תרשים זרימה Mirsham oochloosin – Civil registry – מרשם אוכלוסין   Playlist and Clips: Pratim al haharshama – Registration details  Matti Caspi – Eliezer ben Yehuda (lyrics) Nemesh – Ken Ani Kaze Katan Od lo nirshamtem? Mashina – Ahake Lach Ba-sadot (lyrics) Rona Keinan – 10 Shniyot (lyrics) Teapacks – Rikud Ha-Passadoble (lyrics)

Transcribed - Published: 19 May 2026

The word משחק can mean so many things in Hebrew – from a game, a match, or a toy, to acting in a movie or a play. Guy explains this root, שֹחק, and teaches us how to thank a good friend who brought coffee to our office desk without even being asked. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lesachek – To play a game, to play with a toy, to play in a movie – לשחק "Lo lesachek im lev shel gever" – Don't play with a guy's heart – לא לשחק עם לב של גבר Mesachek be-esh – Playing with fire – משחק באש Hu mesachek tafkid – He's playing a role – הוא משחק תפקיד Hu tamid mesachek et ha-rasha – He always plays the villain – הוא תמיד משחק את הרשע Sichakta / sichakt / sichaktem ota be'emet – You've really played it – שיחקת אותה באמת "Sichakta ota im ha-espresso ha-ze" – You really outdid yourself with this espresso – שיחקת אותה עם האספרסו הזה Lesachek ota metumtam – To play it dumb – לשחק אותה מטומטם Eize sichuk – What a play – איזה שיחוק "Ze ha-kol rak mischak shel dma'ot" – It's all a game of tears – זה הכל רק משחק של דמעות Mischak – Toy, game, play, match, acting – משחק "Amru lo she-hachayim ze lo mischak" – They told him that life is not a game – אמרו לו שהחיים זה לא משחק Mischak kaduregel – Football game – משחק כדורגל Mischak klafim – Card game – משחק קלפים Mischakei ha-kes – Game of Thrones – משחקי הכס Mischak mesukan – Dangerous game – משחק מסוכן Mischak machur – Fixed game – משחק מכור Mischakiya – Playroom – משחקייה Sachkan – Actor, player – שחקן Sachkanit – Actress, player – שחקנית Ha-seret mesuchak lo tov – The movie is not well acted – הסרט משוחק לא טוב Ha-mischak lo mashehu – The acting is not great – המשחק לא משהו Ramai – Cheater – רמאי Shakran – Liar – שקרן Idiot, debil, mefager, metumtam, dafuk – Jerk – אידיוט, דביל, מפגר, מטומטם, דפוק   Playlist and Clips: Eyal Golan – Lev shel Gever (lyrics) Arik Einstein – Sus Etz (lyrics) Nikmat Ha-tractor – Mischak shel Dma'ot (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentano – Azzurro Ep. no. 172 about dafuk Ep. no. 248 about shakran (liar) HEB Ep. no. 338 about lehatsli'ach (succeed) HEB

Transcribed - Published: 12 May 2026

The Middle East is a place where people swear "on the honor of their mom" without thinking too much. Guy teaches us all the uses of the Hebrew word כבוד – "honor" – right from the Prime Minister's official title to what you jot on the front of an envelope. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kavod – Respect, honor – כבוד Kol ha-kavod – Well done – כל הכבוד Kol ha-kavod lecha/lach – Kudos to you – כל הכבוד לך "Kvodo shachach levarech" – You (formal) forgot to say the prayer – כבודו שכח לברך "Ze kavod gadol she-" – It's a great honor that… – זה כבוד גדול ש Ani mitkabed lehazmin – I am honored to invite – אני מתכבד להזמין "Ha-rishon she-hevin et godel ha-eru'a" – The first to understand the magnitude of what happened – הראשון שהבין את גודל האירוע Kvod Rosh memshelet Israel – His Excellency, the Prime Minister of Israel – כבוד ראש ממשלת ישראל Kvod ha-shofetet – Your Honor (to a female judge) – כבוד השופטת Kvod nesi ha-medina – His Excellency the President – כבוד נשיא המדינה Titkabed, titkabdi, titkabdu – Help yourself – תתכבד, תתכבדי, תתכבדו Kibood – Refreshment – כיבוד Mis'hakei kavod – Ego games – משחקי כבוד Ani nishba ba-kavod sheli – I swear on my honor – אני נשבע בכבוד שלי Sharaf (Arabic) – Honor – שרפ – شَرُفَ Be-kha-vod – I'd be honored, Gladly – בכבוד Likhvod – For (formal) – לכבוד Likhvodekh – For you (formal) – לכבודך Nikiti et ha-bayit likhvodkha – I cleaned the house for you – ניקיתי את הבית לכבודך   Playlist and Clips: Yehoram Ga'on – Kol Ha-kavod (lyrics) David Broza – Tio Alberto (lyrics) Hagiga Ba-snooker Netanyahu – Ceremony  Ariel Israelov & Idan Baranes – Mishakim shel Kavod Avi Biter – Ba-kavod sheli (lyrics) Roulla Saad – Bisharafak  Gazoz – Likhvod ha-kayits (lyrics) Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon – Likhvodekh (lyrics)

Transcribed - Published: 5 May 2026

The word for "support" – תמיכה – is used widely in Hebrew, mainly in the context of tech support. The verb is לתמוך. Guy has a special message at the end of the show related to this. Curious? Have a listen and click below. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu tamach – He supported – הוא תמך Litmoch be-mishehu/be-mashehu – To support someone or something – לתמוך במישהו/במשהו "Hu dei tamach ba-proyekt" – He kinda supported the project – הוא די תמך בפרוייקט "Be'otam mikrim she-hadafdefan lo tomech be JavaScript" – In those cases where the browser does not support JavaScript – באותם מקרים שהדפדפן לא תומך בג'אווה סקריפט Ha-tomech – The support person – התומך Tmicha – Support – תמיכה Hem natu lo tmicha – They supported him – הם נתנו לו תמיכה "Tmicha mishpachtit" (Archaic) – Family support/allowance – תמיכה משפחתית Titkasher la-tmicha – Call support – תתקשר לתמיכה Tmicha kaspit – Financial support – תמיכה כספית Tmicha me-rachok – Remote support – תמיכה מרחוק Tmicha nafshit – Mental support – תמיכה נפשית Tmicha rigshit – Emotional support – תמיכה רגשית Kvutsat tmicha – A support group – קבוצת תמיכה "Plus tmicha" – Plus support – פלוס תמיכה Nitmach – Supported – נתמך Lehitamech – To be supported – להיתמך   Playlist and Clips: Corinne Alal – Ha-taasiya Ha-abirit (lyrics)  Tomech be-Java Script Lahakat Ha-nachal – Dina Barzilai (lyrics) Ep. no. 94HEB about Tmicha technit, technical support

Transcribed - Published: 28 April 2026

Oftentimes, Israelis mix up the Hebrew words משכיר and שוכר. It's the difference between "renting" an apartment and "renting out" an apartment. It's a common mistake that you don't have to make! Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Liskor dira – To rent an apartment – לשכור Baal/ba'alat ha-bayit – Landlord, landlady – בעל / בעלת הבית Ani socher / socheret dira – I rent an apartment – אני שוכר / שוכרת דירה Ha-socher / ha-socheret – The tenant, the renter – השוכר / השוכרת S'char dira – The rent – שכר דירה, שכ"ד Schar dira gavoha / schar dira namooch – High rent, low rent – שכר דירה גבוה, שכר דירה נמוך Hi gara be-dira schoora – She lives in a rental apartment – היא גרה בדירה שכורה Rechev sachoor – Rented car – רכב שכור Hi gara be-schiroot / hu gar be-schiroot – They live in a rented place – היא גרה בשכירות /הוא גר בשכירות Lehaskir – To rent out – להשכיר Hu maskir dira – He rents out an apartment – הוא משכיר דירה Hi maskira dira – She rents out an apartment – היא משכירה דירה Dira Lehaskir – An apartment to let – דירה להשכיר Dirot le-haskara – Apartments for rent – דירות להשכרה Zeh le-haskara? – Is it for rent? – זה להשכרה Haskarat dirot – Leasing of apartments – השכרת דירות Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Hevra le-haskarat rechev – Car rental company – חברה להשכרת רכב Ha-maskir – The lessor – המשכיר   Playlist and Clips: Peer Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics) Leah Goldberg – Dira Lehaskir Yad-2 commercial – Dirot le-haskara Yad-2 commercial Ep. no. 425 HEB about real estate agents

Transcribed - Published: 14 April 2026

We are going through some ימים משוגעים – "crazy days" – in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew. Guy promises a special sanity episode once things get back to normal. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים Meshuga – Crazy – משוגע Pgu'a nefesh – Suffering from mental illness – פגוע נפש Leshage'ah –  To drive someone crazy – לשגע "Zeh ha-erev ha-ze ha-meshge'ah" – It's this amazing evening – זה הערב הזה המשגע "Hu meshage'ah et kulan" – He drives all the girls crazy – הוא משגע את כולן Al teshage'ah oti (al chage'ah oti) – Don't drive me crazy – אל תשגע אותי "Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha" – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך Ba'al ha-bayit hishtage'ah – The landlord lost his mind – בעל הבית השתגע Hishtagata? hishtagat? Hishtagatem? – Have you lost your mind? – השתגעת / השתגעת / השתגעתם "Yesh tipot shel shiga'on beinenu" – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו Shaga'at – Craziness – שגעת "Kor'im leze shaga'at, kor'im leze tarefet" – They call it insanity, they call it craziness – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת Metoraf – Crazy – מטורף Meshugene tiranen – Crazy tyrants – משוגענע טיראַנען Shaja3 hilmak (Ar.) – Follow your dream – שג'ע חלמכ – شجع حلمك Tashji'a (Ar.) – Encouragement, cheering – תשג'יע – تَشْجِيع Mushaja'in (Ar.) – Fans, supporters – מושג'עין – مشجعين   Playlist and Clips: Matti Caspi – Zemer Mapuhit (lyrics) Yoni Yosef – Meshage'ah et Kulan (lyrics) Zohar Argov – Al Teshag'I Oti (lyrics) Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics) Omer Adam – Wai Li (lyrics) Rami Fortis & Barry Saharoff – Halom Kachol (lyrics) Benny Bashan – Achla Hamuda (lyrics) Lior Narkis – Shaga'at/Tarefet (lyrics) Trio Carpion – Push the Button (lyrics) Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak Ep. no. 151 about intensifiers and superlatives HEB

Transcribed - Published: 31 March 2026

How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Guy talks about our sacred שנ"צ, and introduces us to some very sleepy words. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu yashen – He is sleeping / he is asleep – הוא ישן Hi yeshena – She is sleeping / she is asleep – היא ישנה Lishon – To sleep – לישון Shoel "gam at yashant?" – I am asking "Were you sleeping as well?" – שואל גם את ישנת Yashnooni – Sleepy – ישנוני Sheina – Sleep (noun) – שינה Shnatz, Shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צוהריים "Ha-amuta le-kidum tarboot ha-shnatz be-israel" – The association for the promotion of siesta culture in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל Nedudei shena – Insomnia – נדודי שינה Ha-koshi leheradem – The difficulty falling asleep – הקושי להירדם "Arba lifnot boker lo nirdemet" – 4 a.m., I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר, לא נרדמת Hu nirdam – He fell asleep – הוא נרדם Ha-yefefiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת Radoom – Sleepy, drowsy – רדום Tardemet – Coma – תרדמת Lehardim – To put to sleep, anesthetize- להרדים Hardama – Anesthesia – הרדמה Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית Moordam – Anesthetized – מורדם Shir eres – Lullaby – שיר ערש Lanoom – To sleep – לנום Noomi – Sleep (Imp., fem) – נומי Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה Ata yashen be-amida – You're asleep on your feet (meaning: you're missing the boat) – אתה ישן בעמידה   Guy's parting monologue: השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים'   Playlist and Clips: Arik Einstein – Agadat Deshe (lyrics) Shokolad Menta Mastik – Yashnuni (lyrics) TV2 Shnatz (Shnat Tsohorayim, siesta) Insomnia – Nedudei shena Yehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (lyrics) Yizhar Cohen – Chalomot Shmurim (lyrics) Yardena Arazi – Shir Eres (Noomi, Noomi) (lyrics) Zemreshet – Noomi Noomi historical recordings

Transcribed - Published: 11 March 2026

This is from our 100th podcast episode, and we felt it was time to say, "toda raba," thanks so much. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew. Hear the all-Hebrew Episode   New Words and Expressions: Toda – Thanks – תודה Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר Toda la-el – Thank God – תודה לאל Toda le-mishehu al mashehu – Thanks to someone for something – תודה למישהו על משהו Be'emet toda raba – I really thank you very much – באמת תודה רבה Mamash / Hamon / Ma-zeh toda – I really thank you – ממש / המון / מה-זה תודה Be-toda – With thanks – בתודה Be-toda me-rosh – Thanks in advance – בתודה מראש Asir toda – Grateful – אסיר תודה Ani modeh – I thank – אני מודה Lehodot le-mishehu al mashehu – To thank someone for something – להודות למישהו על משהו "Hakol nachon, ani mode ba-ashma" – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה Lehodot be mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם Ma omrim? – What do you say? – מה אומרים Hodot le- – Thanks to – הודות ל   Guy's parting monologue: בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר   Playlist and Clips: Yishai Levy – Toda (lyrics)  Yoni Rechter – Even Min Ha-lev (lyrics) Boaz Ma'uda – Asir Toda (lyrics) Omer Adam – Mode Ani (lyrics) Yonatan Razel – Ilu Pinu (lyrics) Eviatar Banai – Tipa shel Or (lyrics) Ep. 330 about guilt, ashma HEB

Transcribed - Published: 24 February 2026

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Guy teaches us the important words in this shorseh("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: La'amod – To stand – לעמוד "Ha-kol omed bamakom" – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Hu omed lalechet – He's about to go – הוא עומד ללכת Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas'aa – But she didn't go in the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada'at eifo ani omed ba'avoda – I want to know where I am standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He's got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this anymore – הלב שלי לא עומד בזה יותר Ani lo omed be-ze – I can't deal with it – אני לא עומד בזה Ani omed al zeh – I insist – אני עומד על זה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה  "Hayiti ne'emad lo pa'am um-chakeh la" – I often used to stand and wait for her – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Hu ne'emad leyadi – He came and stood next to me – הוא נעמד לידי Le'amed sefer – To lay out a book – לעמד ספר "Bo'u nir'eh eich efshar le'amed be-ezrat ha Word et ha-daf" – Let's see how we can lay out the page with the help of Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Ata batuach she-ata rotseh leha'amid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the closet here? – אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha'amid panim – To pretend – להעמיד פנים Ata ma'amid oti be-matsav lo na'im – You're putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Lehaamid mishehu ba-makom – To put someone in their place – להעמיד מישהו במקום Hu huamad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu'amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu'amadim – To present the candidates – להציג את המועמדים Emda – Position, workstation – עמדה Mahi emdatcha legabei – What's your position on…? – מהי עמדתך לגבי Emdat mafteach – Key position – עמדת מפתח   Guy's parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa's brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it's so not so much of a place of death; it's a tour that celebrates these people's life, people who really influenced everything which happened here.   Playlist and Clips: Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (lyrics) Amidah on Wikipedia Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Le'amed – To layout Arik Sinai – Ma'amid Panim (lyrics)

Transcribed - Published: 17 February 2026

The Hebrew word נצלן is an exploiter – someone who'll use you and then dump you without giving it a second thought. In this episode, Guy breaks down the word and its root נצל. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lenatsel – To make use of, to utilize – לנצל Nitsool – Exploitation – ניצול Nitsool kalkali – Economic exploitation – ניצול כלכלי "Kol ehad menaseh lenatsel" – Everyone tries to exploit the other – כל אחד מנסה לנצל Hu menatsel et ha-matsav – He takes advantage of the situation – הוא מנצל את המצב "Hu menatsel bachurot ve-zorek" – He uses women and then dumps them – הוא מנצל בחורות וזורק "Eich lenatsel yemei machala" – How to make use of sick days – איך לנצל ימי מחלה "Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot, mechabim orot, ve-hoschim hashmal" – We are making use of the many sunlight hours, turning off lights and saving electricity – מנצלים את שעות השמש הרבות, מכבים אורות וחוסכים חשמל "Tsarich lenatsel et ha-hatava ad sof ha-shana" – You need to use this benefit by the end of the year – צריך לנצל את ההטבה עד סוף השנה Be-tokef ad – Valid until – בתוקף עד Ani margish menootsal – I feel exploited – אני מרגיש מנוצל Ani margisha menootselet – I feel exploited – אני מרגישה מנוצלת "Yesh lecha kama yemei hofesh lo menootsalim" – You have a few unused vacation days – יש לך כמה ימי חופש לא מנוצלים Lo nitsalta / nitsalt et kol yemei ha-hofesh shelcha / shelach – You didn't use all your vacation days – לא ניצלת את כל ימי החופש שלך Natslan / natslanit – Exploiter – נצלן / נצלנית "Tizaher mimenu, hu ma-zeh natslan'" – Be careful of him, he's a real bloodsucker – תיזהר ממנו, הוא מה-זה נצלן Natslani – Exploitative – נצלני "Yesh mi she-bocharim be-derech natslanit" – There are those who choose an exploitative path – יש מי שבוחרים בדרך נצלנית Netsolet – Reusable waste – נצולת   Playlist and Clips: Israeli Government Advertising Agency – Nitsool kalkali, economic exploitation Tofaat Dopler – Kol Ehad (lyrics) Israeli Electric Corporation – Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot KAN TV – Derech natslanit, exploitative way Ep. no. 127 about hatavot, bonuses and money HEB Ep. no. 245 about kuponim, coupons HEB

Transcribed - Published: 10 February 2026

The Hebrew word ילד – 'child' – comes from the root 'y.l.d' – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yeled – Kid, boy – ילד Yalda – Girl – ילדה "Kulanu yeladim shel ha-chayim" – We are all children of life – כולנו ילדים של החיים "Yaldey ha-yare'ach" – "Children of the moon" – ילדי הירח "Hu ya'aseh lach yeled" – He will have a child with you – הוא יעשה לך ילד Ta'aseh li yeled – Give me a child – תעשה לי ילד Hi yalda – She gave birth – היא ילדה Hi yalda ben/bat – She gave birth to a boy/girl – היא ילדה בן/בת "Eich shir nolad?" – How is a song born? – איך שיר נולד Hu nolad – He was born – הוא נולד "Ma nolad?" – What was born (a boy or a girl)? – מה נולד Nolad lo ben – He had a boy – נולד לו בן Nolda lahem bat – They have a little girl – נולדה להם בת "Ani noladti la-shalom" – I was born to peace – אני נולדתי לשלום "Rak etmol nolda" – She was just born yesterday – רק אתמול נולדה Hi nolda – She was born – היא נולדה Hu yiled – He delivered a baby – הוא יילד Hi yilda – She delivered a baby – היא יילדה Meyaledet – Midwife – מיילדת Leyaled – To deliver (baby) – ליילד Lehityaled – To speak or behave childishly – להתיילד Hu holid – He fathered – הוא הוליד "Zeh holid be'ayot chadashot" – It brought new problems – זה הוליד בעיות חדשות Yaldoot – Childhood – ילדות Yalduti – Infantile – ילדותי Yaldutiyoot – Childishness / immaturity – ילדותיות Huledet – Birth – הולדת Yom huledet, yomuledet – Birthday – יום הולדת, יומולדת Leida – Delivery (Of a baby) – לידה Ta'arich leida – Date of birth – תאריך לידה Yeluda – Birth rate – ילודה Yaldon, yaldonet – Kiddo – ילדון, ילדונת   Playlist and Clips: Arik Einstein – Yeladim shel Ha-chayim (lyrics) Tslil Mechoovan – Yaldey hayare'ach (lyrics) Shlomo Artzi – Nirkod Nishkach (lyrics) Ha-keves ha-shisha-asar – Eich Shir Nolad (lyrics) Sexta – Noladti La-shalom (lyrics) Aris San – Rak Etmol Nolda (lyrics) Mati Caspi – Yalduti Hashniya (lyrics) Uzi Fuchs – Yaldonet (lyrics)

Transcribed - Published: 3 February 2026

Guy shares his top 10 tips on how to rejuvenate your linguistic inner self: 1. Find stuff you love and read about it in Hebrew. 2. Songs on StreetwiseHebrew.com  3. Radio: Israeli National Radio in 10 languages 4. Flash cards all over your home 5. Saying new words out loud. Talk to AI and the Google Translate App. 6. Tandem with a Hebrew speaker. You can message me through Patreon with your location or timezone and we'll try to find other patrons with similar schedules willing to work on spoken Hebrew.  7. Facebook your Hebrew. 8. Likpotz la-mayim, לקפוץ למים, jump into the water. 9. Ani rotse/ Ani rotsa ledaber be'ivrit, אני רוצה לדבר בעברית, I want to speak Hebrew. Ani lomed/lomedet ivrit, אני לומד/ת עברית, I learn Hebrew. Ani chayav/chayevet, אני חייב/ת, I must, ledaber ivrit, to speak Hebrew. 10. Magazines, children books, newspapers, websites, inflight magazines. Morfix online dictionary El Al inflight magazine – Eng./Heb.

Transcribed - Published: 27 January 2026

The Hebrew word פרישה means retirement, and these days פרישה המוקדמת is on everyone's mind. Guy explains פרישה and other words from its root פרש. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Prisha me-ha-avoda – Retiring from work – פרישה מהעבודה Prisha me-ha-avoda, Yetsi'ah le-pensia – Retiring from work – פרישה מהעבודה "Kshe-at tets'ee le-pensya, mi yid'ag lach?" – When you retire, who will look after you? – כשאת תצאי לפנסיה, מי ידאג לך Retirement age – Gil ha-prisha – גיל הפרישה "Halom ha-prisha ha-mukdemet ha-mele'ah nimtsa rak be-heseg yadam shel israelim me'atim" –  The dream of full early retirement is within reach for only a few Israelis – חלום הפרישה המוקדמת המלאה נמצא רק בהישג ידם של ישראלים מעטים Prisha mukdemet mele'ah – Full early retirement – פרישה מוקדמת מלאה Prisha mukdemet / pensia mukdemet – Early retirement – פרישה מוקדמת / פנסיה מוקדמת "Hem lo parshu me-ha-avoda, aval hem ken parshu mi-merotz ha-achbarim" – They didn't retire from work, but they did step away  from the rat race – הם לא פרשו מהעבודה, אבל הם כן פרשו ממירוץ העכברים Prisha me-ha-hayim ha-politiyim – Retiring from political life – פרישה מהחיים הפוליטיים Lifrosh me-ha-hayim ha-politiyim – To withdraw from political life – לפרוש מהחיים הפוליטיים Lifrosh ba-si – To quit at your peak – לפרוש בשיא Yalla, ani poresh – Ok, I am heading out – יאללה, אני פורש Pensioner / pensionerit, gimlai / gimla'eet – Pensioner – פנסיונר / פנסיונרית, גמלאי /גמלאית Gimla'eem – Pensioners – גמלאים Gimla – Pension – גמלה Hem lo mafrishim ksafim la-pensya – They are not setting aside funds for their pension – הם לא מפרישים כספים לפנסיה Lehafrish – To set aside – להפריש Hafrashat ksafim – Setting money aside – הפרשת כספים   Playlist and Clips: Ministry of Finance – Kshe-tets'ee le-pensya KAN TV – Prisha mukdemet Knesset TV – Ehud Barak poresh Gimla'eem – Pensioners Ma HaBeaya – Shabak Samech Ep. no. 327 about mukdam, early HEB

Transcribed - Published: 20 January 2026

The Hebrew word יד means hand, but also so much more. Let's find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what's yad2?  Guy gives us a hand with the lesson. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yad, yadayim – Hand, hands – יד, ידיים Ten / tni li yad – Give me a hand – תן לי יד Ani lo rotse latet le-zeh yad – I don't want to collaborate with this – אני לא רוצה לתת לזה יד Bishvilech ha-yare'ach etslo ba-yadayim – For you the moon is in his hands – בשבילך הירח אצלו בידיים Ani yad rishona – I am the first owner of the car – אני יד ראשונה Eize yad ha-oto? – What ownership is the car? – איזה יד האוטו Oto yad rishona – First hand car – יד ראשונה Oto yad shniya – Second hand car – יד שנייה Al yedey – By – על ידי Al yedey mi? – By whom? – על ידי מי Al yedey David – By David – על ידי דויד Al yedey ha-yeled – By the child – על ידי הילד Leyad / Al yad – Near – ליד / על יד Ba-bayit leyad ha-mesila – At the house near the railroad tracks – בבית ליד המסילה  Rechev yadani – Manual car – רכב ידני Teivat hiloochim yadanit – Manual gearbox – תיבת הילוכים Suzuki swift yadanit – Manual Suzuki Swift – סוזוקי סוויפט ידנית Yadit, yadiyot – Handle, handles – ידית, ידיות Yadit ha-delet – The door handle – ידית הדלת Avodat yad – Handmade / handicraft – עבודת יד Lalechet Yad be yad – To walk hand in hand – ללכת יד ביד lilchots yadayim – To shake hands – ללחוץ ידיים Lechitsat yad – Handshake – לחיצת יד Lakachat et atsmecha bayadaim – Pull yourself together – לקחת את עצמך בידיים Leharim yadayim – Put your hands up – להרים ידיים Lo leharim yadayim – Don't give up – לא להרים ידיים Lishloach yadayim – To grope – לשלוח ידיים Im yad al halev – With hand on heart – עם יד על הלב   Playlist and Clips: The Idan Raichel Project – Bo'ee (lyrics) Lea Shabbat – Yare'ach Ba-shamaiym (lyrics) Yad2 Campaign Rivka Zohar – Ha-bayit leyad ha-mesila (lyrics) Teivat hiloochim yadanit – Manual gear Yadiyot – Handles Avodat Yad – Handmade Ofra Haza – Yad Be-Yad (lyrics) Ninet Tayeb – Be-sof Ha-olem (lyrics) Yehudit Ravits – Lakachta et Yadi be-Yadcha (lyrics)

Transcribed - Published: 13 January 2026

You can't be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy teaches us how to say "attachment," "text message," and "chat" in Hebrew, and how to conjugate the verb לסמס. Things are about to get geeky! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Telefon nayad, telefon cellulari – Cellphone – טלפון נייד, טלפון סלולרי Titkasher elay la-nayad – Call me on my cellphone – תתקשר אליי לנייד Pelephone – Cellphone – פלאפון "Talpeni, talepni" – Call (Imp. fem) – טלפני, טלפני "Mitkasher elayich at lo ona" – I am calling you, you don't answer – מתקשר אלייך את לא עונה Telefon Kavi – Home phone, landline – טלפון קווי Titkasheri elay rega lakavi – Call me on my landline for a sec. – תתקשרי אליי רגע לקווי Mekoovan – Online – מקוון Sheroot mekoovan – Online service – שירות מקוון "Ba-boker kibalti email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Imeylim, meilim – Emails – אימיילים, מיילים Doar electroni (doel) – Email – דואר אלקטרוני, דואל "Lo sholchim misron bi-nhiga" – You don't send a message while driving – לא שולחים מסרון בנהיגה Misron – SMS, message – מסרון "Ata shloe'ach hoda'ah" – You're sending a message – אתה שולח הודעה Lesames le-mishehu – To send an sms to someone – לסמס למישהו Lehistames – To sms one another – להסתמס Histamasnoo kama sha'ot – We chatted via sms for a few hours – הסתמסנו כמה שעות Lishloach hoda'ah – To send a message – לשלוח הודעה Shalachti lo hoda'ah – I sent him a message – שלחתי לו הודעה Yisoom, yisoomon, aplikatsya – Cell phone application – יישום, יישומון, אפליקציה Yisoomonim le-telefonim chachamim – Smart phone applications – יישומון לטלפונים חכמים Leyasem – To implement – ליישם Eich lehorid shirim – How to download songs – איך להוריד שירים Patschan – Hacker – פצחן Lefatse'ach – To crack – לפצח Tsroofa – Attachement – צרופה Mirshetet – Internet – מרשתת Blog – Yoman reshet – בלוג Lechotet – To chat – לצ'וטט   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Talpeni, talpeni (lyrics) Doda – Erev Avood (lyrics) HOT TV – Commercial Miri Messika – Af Ahat (lyrics) Misron – Sms Sarit Hadad – Hoshevet Alecha (lyrics) Eich lehorid shirim Ep. no. 155 about lehorid, to download Ep. No. 208 about limsor, to pass HEB

Transcribed - Published: 6 January 2026

If you've ever considered becoming a Streetwise Hebrew patron but haven't gotten around to it, now might be the best time to join and gain access to our all-Hebrew episodes. Starting January 1st, our entry level Patron tier will see its first ever price increase since we started using Patreon more than 10 years ago. The price change only applies to new patrons who sign up after the end of this year. Existing patrons and those who sign up in the coming days will continue paying the current monthly rate. By signing up before the end of the year, you're effectively getting a 37% discount, because the current $5 tier will go up to $8. Existing Patrons, at all tiers, will not see any change to their monthly fees. Go to patreon.com/streetwisehebrew and see if it's right for you.

Transcribed - Published: 28 December 2025

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" – ק.ר.ה – with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Karah – Happened – קרה "Ma kara la-yeled" – What happened to the child – מה קרה לילד Ma kara, ma kara? – What on earth? – מה קרה, מה קרה Ma koreh achi? – What's going on, dude? – מה קורה אחי Az ma od koreh itach – So what else is happening with you? – אז מה עוד קורה איתך Ma koreh im… – What's happening with… – מה קורה עם Ma kara im – What happened to… – מה קרה עם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what's happening with you – תגידי מה קורה איתך Ma koreh itach? – What on earth is going on with you? – מה קורה איתך Ma leazazel koreh itcha? – What the hell is going on with you? – מה לעזאזל קורה איתך Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – It's not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – It won't happen again – זה לא יקרה שוב Kara mashehu? – Did something happen? – קרה משהו Nu ve-kara mashehu? – So did something happen? – נו, וקרה משהו Mikreh, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים   "Ani gam kacha mikreh avud" – Anyway I am a lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד Mikre katseh – Edge case – מקרה קצה Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום Be-mikre cherum ata yachol tamid lehitkasher elai – In case of an emergency you can always call me – במקרה חירום אתה יכול תמיד להתקשר אליי Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח "Ani rotseh lifgosh ota pit'om be-mikreh – I want to meet her suddenly, by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה Be-mikreh – Accidentally – במקרה Ze kara be-mikreh – It happened accidentally – זה קרה במקרה Yesh lachem be-mikreh chalav soya? – Do you happen to have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה Le-mikreh she – In case you need me, here is my number – למקרה שתצטרך אותי, הנה המספר שלי Be-mikreh shel re'idat adama – In case of an earthquake – במקרה של רעידת אדמה Bechol pgisha mikrit – At every random meeting – בכל פגישה מקרית Mikri – Random – מקרי Mikriyoot – Coincidence – מקריות   Playlist and Clips: Matti Caspi – Yemei Binyamina (lyrics) Moshe Peretz – Ma Kore Itach (lyrics)  Ozi Zoltak – Afilu Lo At (lyrics) Meir Ariel – Pluga Ba-kav (lyrics) Arik Lavie – Haya o lo haya (lyrics)   Ep. no. 16  Cursing Drivers in Hebrew HEB Ep. no. 79 about the flow of conversation HEB

Transcribed - Published: 23 December 2025

From leaking documents to a leaky faucet at home, the root דלפ is an interesting one, and from which we get the Hebrew word for whistleblower. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-mazgan dolef – The air conditioning unit is leaking – המזגן דולף Tsinor dolef – Leaking pipe – צינור דולף Dlifa – Leaking – דליפה "Yesh lanoo dlifa ba-mazgan" – We have a leak in our AC unit – יש לנו דליפה במזגן "Yesh lanoo dlifa me-hatikra'" – We have a leak from our ceiling – יש לנו דליפה מהתקרה Dlifat gaz – Gas leak – דליפת גז Dlifot neft – Oil spills – דליפות נפט Dalaf tik mismachim – A dossier was leaked – דלף תיק מסמכים Ha-meida dalaf – The information leaked – המידע דלף Eich dalaf ha-meida? – How did the information leak? – איך דלף המידע Dlifat meida – Information leak – דליפת מידע Mi hidlif et ha-meida? – Who leaked the info? – מי הדליף את המידע Hu hidlif mismachim – He leaked documents – הוא הדליף מסמכים Hi hidlifa mismachim – She leaked documents – היא הדליפה מסמכים Hadlafat meida – Information leak – הדלפת מידע Madlif – Leaker, whistleblower – מדליף, מדליפה Mi ha-madlif/a? – Who is the leaker? – מי המדליף Ha-sirton hudlaf – The video was leaked – הסרטון הודלף Ha-sirton ha-mudlaf – The leaked video – הסרטון המודלף Ha-pratim ha-mudlafim – The leaked details – הפרטים המודלף   Playlist and Clips: Danny Litani – Shalechet (lyrics) Midrag – Dlifat gaz Dlifat neft – Fuel leak Calcalist – Neft, politika ve-goofot Hidlifa Nurit Galron – Shalechet (lyrics)

Transcribed - Published: 16 December 2025

"Od, od, od!" – we're always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use "od." Guy Sharett tells us more… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Od – More, else, still – עוד Ken, od tipa – Yes, a tiny bit more – כן, עוד טיפה Efshar od chalav? – May I have a bit more milk? – אפשר עוד חלב "Ma od bikasht?" – What else did you ask for? – מה עוד ביקשת Ma od vaksha? – What else would you like? – מה עוד בבקשה Od mashehu? – Anything else? – עוד משהו Ma od, ata rotseh gam café? – What else, do you want a cup of coffee as well? – מה עוד, אתה רוצה גם קפה Mi od ba? – Who else is coming? – מי עוד בא Tagidi li od paam – Tell me one more time – תגידי לי עוד פעם "Od ha-paam" – One more time – עוד הפעם "Ata od tegaleh et ha-olam" – You'll still discover the world – אתה עוד תגלה את העולם Yesh adayin zman, yesh od zman – There's still time – יש עוד זמן, יש עדיין זמן Daber iti be-od yomayim – Talk to me in two days – דבר איתי בעוד יומיים Od me'at – In a bit – עוד מעט Kol od – As long as – כל עוד "Kol od oleh ha-boker" – As long as the sun is rising – כל עוד עולה הבוקר Kol od hu medaber kacha, ani lo adaber ito – As long as he talks like this, I won't talk to him – כל עוד הוא מדבר ככה, אני לא אדבר איתו "Od lo tamu kol pla'ayich" – Your wonders are not over yet – עוד לא תמו כל פלאייך Od lo achalti – I haven't eaten yet – עוד לא אכלתי "Eich eda ve-odeni yeled" – How will I know, when I am still a child? – איך אדע ועודני ילד   Playlist and Clips: Erik Berman – Ma Od Bikasht? (lyrics) Pablo Rosenberg – Tagidi Li Od Pa'am (lyrics) Gidi Gov – Inyan shel Zman (lyrics) Yoni Rechter & Eli Mohar – Kol Od (lyrics) Rami Kleinstein – Od Lo Tamu Kol Pla'ayich (lyrics) Ha-kol Over Habibi – Odeni yeled (lyrics)

Transcribed - Published: 9 December 2025

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we'll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Peleg, plagim – Brook, stream – פלג, פלגים "Ve-haya ke-ets shatul al palgei mayim" (Psalms 1:3) – "And he shall be like a tree planted by the rivers of water" – והיה כעץ שתול על פלגי מים Ha-peleg ha-matoon – The moderate stream – הפלג המתון Or, orot – Light – אור, אורות "Ha-or shelcha me'ir, adayin zoher" – Your light, me'ir, is still shining- האור שלך, מאיר, עדיין זוהר Ha-ner shelcha, Meir, adayin bo'er- Your candle, Meir, is still burning – הנר שלך, מאיר, עדיין זוהר Le'ha'ir – To light – להאיר "Et chadar ha-ambatia, moomlatz le'hair be-menorat tikra" – "It is advisable to illuminate the bathroom with a ceiling lamp." – את חדר האמבטיה מומלץ להאיר במנורת תקרה "Chalon echad haya mu'ar" – One window was lit – חלון אחד היה מואר Hu choshev she-hu mu'ar – He thinks he's enlightened – הוא חושב שהוא מואר Lehadlik et ha-or – To turn on the light – להדליק את האור Ata yachol lehadlik et ha'or? – Could you turn on the light? – אתה יכול להדליק את האור Tadlik, tadliki, tadliku – Turn on the light (imperative) – תדליק, תדליקי, תדליקו את האור Lechabot et ha-or – To turn off the light – לכבות את האור Techabeh, techabi, techabu et ha-or – Turn off the light (imperative) – תכבה, תכבי, תכבו את האור Hu mechabe et ha-or – He turns off the light – הוא מכבה את האור Lekabel or yarok – To get the green light – לקבל אור ירוק Hotsaa la'or – Publishing house – הוצאה לאור Lehotsi la'or sefer – To publish a book – להוציא לאור ספר Motsi la-or – Publisher – מוציא לאור Oru einav – His eyes lit up, he was glad – אורו עיניו   Playlist and Clips: Diane Kaplan – Al Palgei Mayim King James Bible – Psalm 1 Psalm 1 – Automated machine reading (Italian) Ehud Banai – Blues Kna'ani (lyrics) Leha'ir – To light Shlomo Artsi – Leyad Ha-bayit she-garti bo (lyrics) Sarit Haddad – Shir Eres (lyrics) Aviv Geffen – Or Ha-yare'ach (lyrics)

Transcribed - Published: 2 December 2025

The Hebrew word לברוח means to escape, but the same root has other interesting meanings in other verb formats. Guy also explains the meaning of חדר בריחה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Livro'ach – To escape – לברוח "Ma ze be'etsem meshaneh mi-ma be'estem hem borchim" – What does it really matter what exactly they're running from – מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים Livro'ach mi-mashehu – To flee something – לברוח ממשהו "Isha borachat mi-bsora" – "A woman flees a message'" – אישה בורחת מבשורה "Barach li pipi" – I peed myself – ברח לי פיפי Oy, barach li me-ha-rosh, slicha – Sorry, it slipped my mind – אוי, ברח לי מהראש Bricha – Escape – בריחה Brichat mochot – Brain drain – בריחת מוחות Lehavri'ach – To smuggle- להבריח Neshek – Firearms – נשק Samim – Drugs – סמים Hu mavri'ach et kol ha-haverot shelo – He drives all his girlfriends away – הוא מבריח את כל החברות שלו Perot muvrachim – Smuggled fruits – פירות מוברחים Ananas – Pineapple – אננס Havracha – Smuggling – הברחה Havrachot mi-Surya le-israel – Smuggling from Syria to Israel – הברחות מסוריה לישראל Chadar bricha – Escape room – חדר בריחה Borchanoot, eskepizem – Escapism – אסקפיזם, בורחנות   Playlist and Clips: Miri Aloni – Ha-balada Al Hedva U-Shlomik (lyrics) Tel Aviv University – Brichat Mochot – Brain drain Mutsarim muvrachim – Smuggled goods Havrachot – Smuggling Ep. no. 183 about pipi HEB

Transcribed - Published: 25 November 2025

תאומים are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, and coordinating. Let’s learn how to use this family of words in our everyday life. Mat’im lachem? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Te’om, te’omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te’omot siamyot – A pair of siamese twins (f.) – זוג תאומות סיאמיות Migdaley ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים “Zeh lo ta’am et ha-tsipiyot” – It did not match the expectations – זה לא תאם את הציפיות “Eich lifgosh ben zug to’em – How to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can one coordinate a multi-participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים Te’amti lecha tor – I’ve coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור Meto’emet lecha/lach pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה Efshar leta’em li tor? – Is it possible to coordinate an appointment? – אפשר לתאם לי תור Te’um, teumim – Coordination – תיאום Te’um bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני Lehat’im odem – How to match lipstick – איך להתאים אודם Mat’im li – It suits me – מתאים לי Lo mat’im shmoneh – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה Lo mat’im lecha ha-tseva ha-zeh – This color does not suit you – לא מתאים לך הצבע הזה Ha-chultsa gdola midai, hi lo mat’ima lach – This shirt is too big, it doesn’t suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך Lo mat’im achshav – Not this now – לא מתאים Eich mat’im achshav knafeh – Knafeh would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה Eich mat’im achshav – How fitting it would be now – איך מתאים עכשיו Mut’am ishit – Tailor made – מותאם אישית Mut’amim le- – Fitted for – מותאמים ל Lehat’im mashehu le mishehu – To fit something to someone – להתאים משהו למישהו Lehat’im chultsa le-michnasyiam – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים   Playlist and Clips: TV10 – Siamese twins Eich leta’em – How to coordinate a meeting Ashley – Eich lehat’im odem  Sharif – Mat’im Li (lyrics) Ep. 123 about likbo’a tor, set an appointment

Transcribed - Published: 18 November 2025

Why is it that some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more cringy to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ka’asher – When (archaic) – כאשר K’sheh – When –  כש K’shebati habaita – When I came home – כשבאתי הביתה K’she-ha-lev bocheh – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or – To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח “Hayiti rotse lihyot melech shelach” – I’d like to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Ani rotsa cappuccino bevakasha – I’d like a cappuccino – אני רוצה קפוצ’ינו בבקשה Efshar kiseh? – Could I please have a chair? – אפשר כיסא Efshar ledaber im Alex? – May I speak to Alex? – אפשר לדבר עם אלכס Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – אפשר יותר לאט Me’ayin ata? – Where are you from? (archaic) – מאין אתה Me’efo ata? – Where are you from? – מאיפה אתה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house / at home – בבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל “Kshe-tagi’i la-bayit shelo” – When you get to his house – כשתגיעי לבית שלו Ani nose’a le-chofesh – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים   Playlist and Clips: Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

Transcribed - Published: 11 November 2025

Today we'll talk about the word חסר, missing, and its root. You don't want to miss it! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Haser – Missing, lacking, deficient – חסר "Ha-shir Ha-haser" – The missing song – השיר החסר Ata haser li – I miss you – אתה חסר לי At hasera li be-ramot – I miss you terribly – את חסרה לי ברמות Hasar menoocha – Restless – חסר מנוחה Hoser menoocha – Lack of rest – חוסר מנוחה Hoser nimoos – Lack of manners – חוסר נימוס Hasar nimoos, hasrat nimoos, hasrei nimoos, hasrot nimoos – Someone who lacks manners – חסר נימוס, חסרת נימוס, חסרי נימוס, חסרות נימוס Hasar savlanut – Impatient – חסר סבלנות Hasar bayit – Homeless – חסר בית Hasar mooda'oot – Unaware, oblivious – חסר מודעות Hasar mazal – Unlucky – חסר מזל Hasar bitachon – Lacking confidence – חסר ביטחון Rak zeh haser li – Just what I need right now (Ironically) – רק זה חסר לי Haser li barzel ba-dam – I have low iron – חסר לי ברזל בדם Haser lecha she-ata mesaper la – Don't you dare tell her! – חסר לך שאתה מספר לה  Haser lecha shelo titkasher / haser lach shelo titkashri / haser lachem shelo titkashroo – You'd better call – חסר לך שלא תתקשר / חסר לך שלא תתקשרי / חסר לכם שלא תתקשרו Tagid, haserot lecha be'ayot ba-hayim? – Tell me, why look for trouble? – תגיד, חסרות לך בעיות בחיים Ma haser lecha bahayim? Yesh lecha hakol – What are you missing in life? You have everything – מה חסר לך בחיים? יש לך הכל Hisaron, hesronot (pl.) – Disadvantage – חיסרון, חסרונות Yitaron, yitronot (pl.) – Advantage – יתרון, יתרונות Machsor be-morim – Teacher shortage – מחסור במורים "Haserim lanu morim le-matematika" – We're short on math teachers – חסרים לנו מורים למתמטיקה Yesh machsor be-halav – There's a milk shortage – יש מחסור בחלב   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-shir Ha-hasser (lyrics) Ben-el Ben-Zion & Shiraz Avraham – Hasera Li Be-ramot  Tal Gordon – Masechot (lyrics) Dolis – Ma Hasser Lecha (lyrics) Kan – Machsor be-morim Ep. 115 about to miss

Transcribed - Published: 4 November 2025

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between ‘speak,’ ‘talk,’ and ‘tell’ when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It’s time, once and for all, for Guy to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ledaber – To speak – לדבר Medaber – Speaking – מדבר “Ratsiti ledaber itcha al hakol” – I wanted to talk to you about everything – רציתי לדבר איתך על הכל Ani medaber im – I am talking to – אני מדבר עם Hu amar – He said – הוא אמר “Az ma ratsinoo lehagid be’etsem” – So what did we actually want to say? – אז מה רצינו להגיד בעצם “Tagid li eich la’atsor et ha-dma’ot” – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות Tagid / tagidi / tagidoo li – Tell me (imperative) – תגיד / תגידי / תגידו לי Emor / imri / imroo – Tell (archaic imperative) – אמור, אמרי, אמרו  “Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha orez?” – Excuse me, could you please tell me where the rice is? – סליחה, אתה יכול להגיד לי איפה האורז “Rak al tagid she-” – Just don’t say that… – רק אל תגיד ש Hu diber romanit kshe-hu haya katan – He spoke Romanian when he was little – הוא דיבר רומנית כשהוא היה קטן Hu diber im Eyal etmol – He spoke to Eyal yesterday – הוא דיבר עם אייל אתמול Hu amar – He said, he told – הוא אמר Mi amar lecha / lach? – Who told you? – מי אמר לך Daber, daber – You can talk – דבר, דבר Efshar ledaber im Benny? – May I speak to Benny? – אפשר לדבר עם בני Mi amar? – Who said so? – מי אמר Zot omeret – This is to say – זאת אומרת Ma zot omeret? – What does it mean? – מה זאת אומרת   Playlist and Clips: Nasreen Qadri – Ratsiti Ledaber Itcha (lyrics) Shlomo Artsi – Ma Ratsinoo Lehagid (lyrics) Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics) Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics) Ha-yehudim – Kach Oti (lyrics) Roni Daloomi – Mi Amar (lyrics) Dori Ben-Ze’ev – Radio, Daber Elai (lyrics)

Transcribed - Published: 28 October 2025

You can "miss" a lot of different things: a bus, a lesson, miss someone, miss the point, and much more. Hebrew does not use one verb for all of the above, and some acrobatics is needed. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani mit-ga-ah-ge-ah elayich – I miss you (m to f)  – אני מתגעגע אלייך Ani mit-ga-ah-ge-ah elecha – I miss you (m to m) – אני מתגעגע אליך Ani mit-ga-ah-ga-at elecha – I miss you (f to m) – אני מתגעגעת אליך Ani mit-ga-ah-ga-at elayich – I miss you (f to f) – אני מתגעגעת אלייך Pashut le-hit-ga-ah-ge-ah – Just to long for – פשוט להתגעגע Hitga’gati az bati – I was nostalgic, so I came by – התגעגעתי אז באתי Hitga’aganu elayich – We missed you – התגעגענו אלייך Techsar lanu, techsari lanu, techsaru lanu – We’ll miss you – תחסר לנו, תחסרי לנו, תחסרו לנו Ata chaser li – I miss you – אתה חסר לי At chasera lanu, atem chaserim lanu, aten chaserot lanu – I miss you – את חסרה לנו, אתם חסרים לנו, אתן חסרות לנו Lehachsir shi’oorim – To miss lessons – להחסיר שיעורים Hichsarta harbeh shi’urim – You missed a lot of lessons – החסרת הרבה שיעורים Yesh lecha harbeh chisurim – You have lots of absences – יש לך הרבה חיסורים Fisfasti et ha-otobus – I missed the bus – פספסתי את האוטובוס Fisfasta/fisfast – You missed out – פספסת Fisfasnu echad et hasheni – We missed each other – פספסנו אחד את השני Hitfasfasnu – We missed each other – התפספסנו Mashehu hitfasfes – Something went wrong – משהו התפספס Eizeh fisfoos – What a miss/bummer! – איזה פספוס Fisfasti et ha-hofa’ah – I missed the show – פספסתי את ההופעה Eizeh hachmatsa! – What a miss! – איזה החמצה Asur lehachmitz / al tachmitsu / lo lefasfes – You can’t miss it – אסור להחמיץ /  אל תחמיצו / לא לפספס Ata mefasfes et ha-nekuda – You’re missing the point – אתה מפספס את הנקודה “Ani mevateret al ha-chagiga” – I am skipping the party – אני מוותרת על החגיגה Nir’eh li she-ani mevater – I think I’ll skip it – נראה לי שאני מוותר Kim’at ve-nifga – Near miss – כמעט ונפגע Lo hifsadeta harbeh – You didn’t miss much – לא הפסדת הרבה Lehafsid – To lose – להפסיד Hifsadtem! – You guys missed it – הפסדתם   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-ahava ha-yeshana (lyrics) Ha-chaverim shel Natasha – Achshav Ani (lyrics) Miri Masika – Ba’ah Eleychem (lyrics) Nurit Galron – Ata Po Chaser Li (lyrics) Tutorial for teachers – absence, hisurim Gazoz – Café ba-tachtit (lyrics) Boaz Banai – Paris ba-choref (lyrics) Dana Berger – Ba ve-holech (lyrics)

Transcribed - Published: 14 October 2025

This week we’re celebrating half a million downloads of our podcast, so Guy decided to dedicate this episode to חצי – “half” in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, “hetsi” gets everywhere. But when do we say “hetsi” and when “hatsi”? Listen to find out. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hatsi/hetsi, hatsa’eem – Half, halves – חצי, חצאים “Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga’at” – They tell me I am half a person, and she’s half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת “Hatsi olam soneh hatsi” – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי “Tsarat rabim hatsi nechama”- Misery loves company – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a one-and-a-half-room apartment – מצאתי לי חדר וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי  Hatsi daka – Half a minute, just a moment – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a moment – תן לי חצי דקה Hatsi gmar – Semifinals – חצי גמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-machatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetzi ko’ach – “Half power”, so-so – חצי כוח “Eich lahafoch simla le-hatsait” – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It’s already after midnight – כבר אחרי חצות Ma’avar hatsaya – Pedestrian crossing – מעבר חצייה Hatsiyat kavim – Crossing the line – חצית קווים Nechtsa – Was split into two, crossed – נחצה Hetsi-hetsi – Fifty-fifty (when splitting the bill into two) – חצי-חצי   Playlist and Clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (lyrics)  Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (lyrics) Ha-paitan reality show – Hatsi ha-gmar (Semi final) Style Guru Studio – How to turn a dress into a skirt Ilanit – Acharey Hatsot (lyrics) Iluf kelev, dog training TV12 – MK Shelly Yehimovich on hatsiyat kavim Sadyle – Hetsi-Hetsi (lyrics) Ep. no. 302 about Nehama, consolation HEB Ep. no. 305 HEB

Transcribed - Published: 30 September 2025

The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pigu’ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה “Bo nikach dkira ktana” – Let’s take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה “Mashehu mukar et libi dakar” – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It’s just a little prick – זו רק דקירה קטנה “Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi” – Her living stair used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le’echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I’ve got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני “Medukar” – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – “Like a dagger in the heart” – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב   Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה   Playlist and Clips: Tofa’at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te’una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke’ev (lyrics) Eich le’echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)

Transcribed - Published: 16 September 2025

In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit” – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti’ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי “Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi” – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב”כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות   Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu’ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip

Transcribed - Published: 9 September 2025

The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda'ah – I received a message – קיבלתי הודעה "Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – "Roger that" – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור "Afilu kos mayim lo kibalti'" – I didn't even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי "Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?" – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי  Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la'asot – Things which are 'done' – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It's not done – זה לא מקובל "Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts" – In Europe it's unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס "Ze lo mekubal alay" – It's unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim" – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda'ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה "Eich lehitkabel lemisra ba-t'hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek" – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים "Hitkablta" – You're hired – התקבלת   Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB

Transcribed - Published: 2 September 2025

The Hebrew word חמוד, which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy’s explanation on how ‘hamud’ can be either endearing or angry. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hamood – Cute, sweet – חמוד Lahmod – To covet – לחמוד Alhamdullila – Praise be to God – אלחמדולילה “She-yihyu lecha male yeladim hamudim” – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים Hamuuud, todah! – Sweet, thanks! – חמוד, תודה  Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה “Al tikre’I li hamuda” – Don’t call me ‘darling’ – אל תקראי לי חמודה “Hamudi, bo hena” – Sweetie, come here – חמודי, בוא הנה “Omrim li she-ani hamud” – Everybody tells me I am cute – אומרים לי שאני חמוד Yeled hamud ba-kita – Cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה Eize hamud – How cute – איזה חמוד   Playlist and Clips: Opick feat. Amanda – Alhamdulillah Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics) Majid Al Muhandas – Hamudi

Transcribed - Published: 26 August 2025

An עוזר is an “assistant,” but it could also mean “he’s helping” – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה Ulai at yechola la’azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי  Ze lo azar –  It didn’t help – זה לא עזר לי “Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar” – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help – לא יעזור בית דין Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A male first name or surname – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה “Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra” – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public’s help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be’ezrat ha-shem – With God’s help – בעזרת השם Basad (Be’siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס”ד, בסיעתא דשמיא Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe’azer be- To be helped by – להיעזר ב Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר   Playlist and Clips: Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor Sh’chuna – Vicky lomedet levakesh ezra Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics) Sarit Hadad – Be’ezrat ha-shem (lyrics)

Transcribed - Published: 19 August 2025

The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Legaresh – To expel, to deport – לגרש Gerush – Expulsion, deportation – גירוש "Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad" – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים "Gershu et ha-mishpacha sheli" – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי "Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila" – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה "Le-yehudim she-hem tse'etsa'im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto" – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it's relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו Megorash – Deportee – מגורש Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד "Ha-horim sheli hitgarshu" – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים "Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים   Playlist and Clips: Gerush Sfarad Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics) Ha-horim sheli hitgarshu

Transcribed - Published: 12 August 2025

It’s not always easy to be “different” – שונה – but Guy tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get “change” and “strange” from the same root, and how to say “it’s all the same to me.” Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shoneh – Different – שונה Ze shoneh be-ze she… – It’s different in that… – זה שונה בזה ש Be-ma ata shone mimenu – How do you differ from him? – במה אתה שונה ממנו “Etmol hayit shona” – Yesterday you were different – אתמול היית שונה “At ha-yom shona” – Today you’re different (f.) – את היום שונה Shinooy, shinooyim – Change, changes – שינוי, שינויים Shinooyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר Ata yachol lehagid li she-ze lo meshaneh – You can tell me that it doesn’t make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה Leshanot – To change – לשנות Lo meshaneh – It doesn’t make a difference – לא משנה Lo mshane li (‘lo m’shaneh’) – It’s ok for me either way – לא משנה לי Hu kol ha-zman meshaneh et da’ato – He keeps changing his mind – הוא כל הזמן משנה את דעתו Hi kol ha-zman meshana et ha-taarich shel ha-tisa shela – She keeps changing the date of her flight – היא כל הזמן משנה את תאריך הטיסה שלה Leshanot (to change) conjugated in the past: Shiniti, shinita, shinit, shina, shinta, shininu, shinitem, shinu – שיניתי, שינית, שינית, שינה, שינתה, שינינו, שיניתם, שינו Tagid, yeshaneh lecha im zeh yihye etsli? – Say, would it make a difference if we met at my place? – תגיד, ישנה לך אם זה יהיה אצלי Meshuneh, Meshuna, meshunim, meshunot – Strange, weird – משונה, משונה, משונים, משונות Yesh lo drachim meshunot – He’s got funny ways – יש לו דרכים משונות Yesh od zman lehishtanot – There’s still time to change oneself – יש עוד זמן להשתנות Min ha-katseh el ha-katseh – From one extreme to the other – מן הקצה אל הקצה Lehishtanot – To be changed, to go through a change – להשתנות Hu mamash hishtana – He has really changed – הוא ממש השתנה Ha-ir hishtanta – The city has changed – העיר השתנתה Ha-chayim hishtanu – Life has changed – החיים השתנו   Playlist and Clips: Shimi Tavori – Etmol Hayit Shona (lyrics) Gabi Shushan – Yalda Ktana (lyrics) Shlomo Artzi – Shinuyey Mezeg Ha-avir (lyrics) Dana International – Ani Lo Yechola Bil’adecha (lyrics) Shlomo Artzi – Af Pa’am Lo Ted’i (lyrics) Shlomo Artzi – Gever Holech Le-ibud (lyrics) Gidi Gov – Inyan shel Zman (lyrics)

Transcribed - Published: 5 August 2025

Sometimes we’re just “in basa” – in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Guy teaches us verbs derived from “basa,” plus more nouns like “hitba’asut,” which could be translated as “the process of getting bummed out.” Who said Hebrew isn’t a rich language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bassa – Bummer – באסה Eize bassa – What a bummer – איזה באסה Eize basa ze she… – It’s so annoying when… – איזה באסה זה ש Ani be-basa – I am depressed – אני בבאסה Kuli be-basa – I am so bummed out – כולי בבאסה Ani al ha-panim – I am not doing well at all – אני על הפנים Meva’es, m’va’es – It’s bumming me out – מבאס Ze ma ze m’va’es – That’s so annoying – זה מה-זה מבאס Mva’es ta-tachat – It’s so annyoing – מבאס ת’תחת Mevo’as – Annoyed – מבואס “Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo’eset” – It doesn’t matter that your girlfriend is bummed out – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת Mevo’eset mi- Bummed out because of something – מבואסת מ “Ani merutse me’od, kamuvan hitba’asti she-lo kibalti telefon” – I am very satisfied. Of course I am bummed out because I didn’t get a phone call – אני מרוצה מאוד, כמובן התבאסתי שלא קיבלתי טלפון Hitba’ast she-lo hitkasharti? – Were you bummed out I didn’t call? – התבאסת שלא התקשרתי Hitba’asoot – Becoming upset – התבאסות Nirshema hitba’asut – “An annoyance was registered” – נרשמה התבאסות Me’ootsban – Pissed off – מעוצבן   Playlist and Clips: Cohen & Mushon – Basa (lyrics) Comedy bar, standup comedy, eize basa Ha-dag Nachash – Lazuz (lyrics) Hitba’asti Ep. no. 68 about nivcheret HEB Ep. no. 254 about me’ootsban HEB

Transcribed - Published: 29 July 2025

Let’s face it; you don’t want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt ‘no’? The word פחות in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use פחות in conversations when you want to let someone down easily. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pahot – Less – פחות Pahot aval od Koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Teshalmu pahot al sal ha-kniyot – You’ll pay less for your shopping basket – תשלמו פחות על סל הקניות Ani pahot ko’es – I am less angry – אני פחות כועס Pahot mi-sha’a – Less than an hour – פחות משעה “Slicha, aval pahot mat’im li karega” – Sorry, it’s less convenient right now – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע “Ba lecha seret? Pahot” – Do you feel like watching a movie? Less – בא לך סרט? פחות Pahot hitchabarti – I didn’t really connect to it – פחות התחברתי Hamesh pahot shalosh – Five minus three – חמש פחות שלוש   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Pahot Aval Ko’ev (lyrics) Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Misrad Ha’otsar (Ministry of Finance) – Pay less this Passover Evyatar Banai – Yesh Li Sikui (lyrics) Raheli Bar – Nail Artist Rona Keinan – Mabul (lyrics) Ep. no. 65 about lid’og, to worry HEB  Ep. no. 190 about shaveh, equal HEB

Transcribed - Published: 22 July 2025

The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kabala – Receiving – קבלה Sh'ot kabala – Office hours – שעות קבלה Kabala – Receipt – קבלה Heshbonit – Invoice – חשבונית Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות "Hi lo stam architektit, yesh la kabalot" – She's not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות "Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot" – I'm looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת Tna'ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה Ma tna'ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית   Playlist and Clips: Sh'ot kabala – Office hours Kabala, receipt Kabala ba-malon Kabbalah Kabalat Hachlatot – Decision making Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala Ep. no. 125 about heshbon, bill Ep. no. 346 about tax evaders HEB

Transcribed - Published: 15 July 2025

This episode is all about "mazal tov." How do we congratulate friends who have a newborn baby? And what do you say when you're not sure if it's a boy or a girl, in a gender-based language like Hebrew? Guy has all the answers. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mazal tov – Congratulations – מזל טוב She-yihie be-mazal tov – Congratulations – שיהיה במזל טוב Mazal tov al ha-herayon – Congrats for the pregnancy – מזל טוב על ההריון Mazal tov al ha-dira – Congrats for the apartment – מזל טוב על הדירה Magi’a lecha/lach mazal tov, lo? – You deserve a mazal tov, right? – מגיע לך מזל טוב, לא Brachot – Blessings, greetings – ברכות Ani me’achelet lecha/lach she- – I wish you that – אני מאחלת לך ש Eize kef lishmo’ah – So happy to hear this – איזה כיף לשמוע Eize yoffie – How great- איזה יופי Be-sha’ah tova – Congratulations – בשעה טובה Be’emet be-shaa tova – Congratulations – באמת בשעה טובה Bekarov etslecha/etslech/etslachem – May we celebrate the same thing for you soon – בקרוב אצלך/אצלכם Samachti lishmo’a – I was so happy to hear this – שמחתי לשמוע Wow, ma-ze samachti lishmo’a she- – I was happy to hear that – וואו, מה-זה שמחתי לשמוע ש Ratsiti lehagid mazal tov – I wanted to say congratulations – רציתי להגיד מזל טוב Ratsinu lehagid mazal tov – We wanted to say congratulations – רצינו להגיד מזל טוב   Playlist and Clips: Elad Shodler – Mazal Tov (lyrics) Eric Berman – Beinonimi (lyrics) Sarit Haddad – Ani Me’achelet Lech (lyrics) Yehuda Sa’ado – Be-tsel Dmuta (lyrics) Tzipi Shavit – Mazal Tov Ep. no. 51 about yoffi HEB Episode no. 96 about wishing HEB Episode no. 350 about evil eye HEB

Transcribed - Published: 8 July 2025

One of the first things we learn to say in a foreign language is “how much does it cost?” But what if we’re the ones who are selling? We have to know how to “charge” as well. Guy helps us get our heads around all these money matters, including how to tell a shopkeeper that we were mistakenly charged for something. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kama ze ole lanu? – How much does it cost us? – כמה זה עולה לנו Kama ze ole li ba-shura ha-tachtona? – How much does it cost me, bottom line – כמה זה עולה לי בשורה התחתונה Kama ze ala lecha/lach/lachem? – How much did it cost you? – כמה זה עלה לך/לכם Kama alta ha-arucha? – How much did the meal cost? – כמה עלתה הארוחה Kama ola ha-arucha? – How much does it cost? – כמה עולה הארוחה Kama olot ha-naalayim? – How much do the shoes cost? – כמה עולות הנעליים “Kama ola ahava avuda?” – How much does a lost love cost? – כמה עולה אהבה אבודה Kama ze ya’ale li? – How much will it cost me? – כמה זה יעלה לי Kama ta’ale li ha-mesiba? – How much will the party cost me? – כמה תעלה לי המסיבה Kama ya’alu li ha-naalayim? – How much will the shoes cost me? – כמה יעלו לי הנעליים Kama ole shi’ur/seshen? – How much is a lesson/session? – כמה עולה שיעור/סשן Kama ze shi’ur – How much is a lesson? – כמה זה שיעור Kama ata loke’ach al shiur? – How much do you (m.) take for a lesson? – כמה אתה לוקח על שיעור Kama at lokachat al shiur? – How much do you (f.) take for a lesson? – כמה את לוקחת על שיעור Kama ani chayav/Chayevet? – How much do I owe you? – כמה אני חייב/חייבת Kama anachnu hayavim lecha? – How much do we owe you? – כמה אנחנו חייבים לך Chiyuv – A charge – חיוב Ha-chiyuv shel februar – The February charge – החיוב של פברואר Hatava – Perk, bonus – הטבה Ba-chiyuv haba – In the next charge – בחיוב הבא Hiyavtem oti be-200 shekel be-ta’ut – You charged me with 200 shekel by mistake – חייבתם אותי ב-200 שקל בטעות Lechayev – To charge – לחייב Hitchayvut – Obligation, duty – התחייבות Ta’anoog – Pleasure – תענוג Kama (oleh/yaaleh li) ha-ta’anoog? – How much is the pleasure? – כמה התענוג   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Tachat Shmei Yam Tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Romantika Zola (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics) Meir Ariel & David Broza – Be-tsohorey Hayom (lyrics)

Transcribed - Published: 1 July 2025

Everyone’s talking about הפסקת אש, ceasefire. Let’s get to know the word הפסקה (break) and other words in its family which come from the root פסק. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafsakat-esh – Ceasefire – הפסקת אש Hafsaka – Break, stop, halting – הפסקה “Maga’im intensiviyim lehafsakat esh, ach ha-esh lo poseket” – There are intensive talks for a ceasefire, but the fire won’t stop – מגעים אינטנסיביים להפסקת אש, אך האש לא פוסקת Hafsakat esh humanitarit – Humanitarian ceasefire – הפסקת אש הומניטרית Ha-hafsaka ha-gdola – “The big break” – ההפסקה הגדולה Hifsakti lenasot – I stopped trying – הפסקתי לנסות Hifsakti le’ashen lifeni shavua – I stopped smoking a week ago – הפסקתי לעשן לפני שבוע “Choshev lehasik le’ashen? Eize yofi” – Do you think of stopping smoking? That’s great – חושב להפסיק לעשן? איזה יופי “Kshe’at noga’at bi, ani mafsik lachshov” – When you touch me I stop thinking – כשאת נוגעת בי, אני מפסיק לחשוב Lo tafsiki lekavot – You will not stop hoping – לא תפסיקי לקוות Hufsak – Halted, stopped – הופסק Ha-sherut hufsak – The service was discontinued – השירות הופסק Piska – Paragraph – פסקה Psik – Comma – פסיק Pisuk – Punctuation – פיסוק Pisuk raglayim – Spreading the legs – פיסוק רגליים Pasuk – Biblical verse – פסוק Pesek zman – Time off / Name of a chocolate snack – פסק זמן Kach pesek zman – Take some time off – קח פסק זמן   Playlist and Clips: Roy Tal – Hifsakti Lenasot Boaz Sharabi -Kshe-at Nogaat Bi (lyrics) Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach Ahava (lyrics) Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)

Transcribed - Published: 24 June 2025

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what's זיל הזול? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zol – Cheap – זול Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה "Ad achshav ha-amira hayta ke'ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi'im lemehirim shel tel aviv." – Until now everybody said 'go to the periphery, it's cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices' – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים Shuk ha-carmel – Tel Aviv's ha-carmel market – שוק הכרמל Be-zol – For cheap – בזול Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול Rak ha-yom – Today only – רק היום Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר Stalbet – Chill – סתלבט "Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch" – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך "Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur." – It's not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור Zol – Common, vulgar, unrefined – זול Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול Lehozil – To lower the price – להוזיל Hozala – Price reduction – הוזלה Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים   Playlist and Clips: KAN TV – Ba-periferia zol? Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics) Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)   Ep. no. 135 about yatsata be-zol Ep. no. 148 about sales Ep. no. 438 about deals

Transcribed - Published: 17 June 2025

“I don’t know” is one of the most important things you need to know how to say in any language. Guy explains how to say to someone that you don’t have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani lo yode’a / yoda’at – I don’t know – אני לא יודע / אני לא יודעת “Lo yode’a, slicha” – Sorry, I don’t know – לא יודע, סליחה Ani mamash lo yode’a/yoda’at – I really don’t know – אני ממש לא יודע/יודעת Kshe’at omeret lo, le-ma at mitkavenet? – When you say no, what do you actually mean? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת “Kshe-isha omeret lo, hi mitkavenet le-lo” – When a woman says ‘no’, she means no – כשאישה אומרת לא, היא מתכוונת ללא Me-efo ani yodea – How would I know? – מאיפה אני יודע/ת Me-efo li lada’at? – How would I know? – מאיפה לי לדעת Me-efo ani eda – How would I know? – מאיפה אני אדע Ani yode’a, ani? – How do I know? – אני יודע, אני Ein li musag ma osim – I don’t have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים Yesh lach/lecha ulay musag… – Do you have a clue… – יש לך אולי מושג Ein li shemetz shel musag – I don’t have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג Ana aref? – How do I know (Ar.) – אנא עארף Ana arfa – I know (Ar., f.) – אני עארפה   Playlist and Clips: Ha-tarnegolim – Kshe’at omeret lo (lyrics) Carolina – Machma’ot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Tamer Hosny – Ya’ani Khalas  Latifa – Ana Arfa Shalom Hanoch – Lo Yode’a Eich Lomar Lach (lyrics)

Transcribed - Published: 10 June 2025

Today Guy talks about word eizé, “what a,” a word we frequently use in various contexts. How do we use it, and what happens when we add it to mashehu, “something,” or mishehu, “someone”? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eizo mis’ada – What a restaurant – איזו מסעדה Eize mis’ada (coll.) / Ssssé mis’ada – What a restaurant – איזה מסעדה Eize basa – What a bummer – איזה באסה Eize ben adam – What a person – איזה בן אדם Eize fashla – What a mess-up – איזה פשלה Eize hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות Eize hisachfut! – That’s so over-the-top! – !איזה היסחפות Eize keta/kta’im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים Eize keif lishmo’a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע Eize yoffie – How great – איזה יופי Eize nefila – What a flop – איזה נפילה Eize fisfus – What a bummer – איזה פספוס Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות Eize hultsa lilbosh, zot o zot? – Which shirt should I wear, this one or that one? – איזה חולצה ללבוש, זאת או זאת Eize rofe – Which doctor – איזה רופא (Be-) eize yom? – On what day? – איזה יום Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה Tamlits li al eize sefer – Could you recommend a book for me? – תמליץ לי על איזה ספר Haya sham eize mishehu – There was some guy there – היה שם איזה מישהו Tavi eize mashehu – Get me something – תביא איזה משהו   Playlist and Clips: Dudu Tassa – Eize Yom (lyrics) Dalia Amihud – Eize Ben Adam (lyrics) Ep. no. 51 about yofi Ep. no. 108 about basa, bummer Ep. no. 112 about rishmiyoot, formality Ep. no. 115 about fisfoos, loss Ep. no. 118 about nefila, flop Ep. no. 132 about keta, gag Ep. no. 137 about hagzamot, exaggerations Ep. no. 143 about fashla, mess-up

Transcribed - Published: 3 June 2025

Listen up! Today’s episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets – to stop someone who’s talking at you and tell them “listen!” Pay attention as Guy explores this gem of a root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Takshiv, takshivi, takshivu – Listen! (imperative) – תקשיב, תקשיבי, תקשיבו “Im takshiv heytav” – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li ve-takshiv li tov! – Listen to me and listen well – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv/takshivi rega – But listen for a sec – אבל תקשיב/תקשיבי רגע Takshiv/takshivi/takshivu shniya – Listen for a sec. – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו רגע Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (Archaic imperative, not in use in colloquial language) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta’ase, takshivi ma ta’asi, takshivu ma ta’asu – Listen to what you need to do – תקשיב מה תעשה, תקשיבי מה תעשי, תקשיבו מה תעשו “Lo hikshavtem li’ – You didn’t listen to me (I told you so) – לא הקשבתם לי Hakshava – Listening carefully – הקשבה Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Ata chayav lehakshiv leze – You must listen to this – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv le-ze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קשב Hafra’at Keshev Ve-rikuz – Attention deficit disorder (ADD) – הפרעת קשב וריכוז Kashav – Radio monitor – קשב “Kashavenu Miki Gurdus” – Our monitor, Miki Gurdus – קשבנו מיקי גורדוס   Playlist and Clips: Mati Caspi – Kolot Ha-sade (lyrics) Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics) Gidi Gov & Rita – Haya’ich ve-hayai (lyrics) Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics) Yoni Rechter – Hakshava (lyrics) Hafra’at Keshev Ve-rikuz (ADD) Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War Sarit Hadad – Kim’at Holechet (lyrics) Michael Gurdus Ep. 236 EN HEB

Transcribed - Published: 27 May 2025

The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Naim – Pleasant, fine – נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً “Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה Noam – Pleasantness – נועם “Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Be-noam – Pleasantly – בנועם Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה   Playlist and Clips: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics) Jana Mekdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version) Yael Levy – Tmuna (lyrics) Ep. 58 about lo na’im li HEB

Transcribed - Published: 20 May 2025

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות  Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo'a al ha-mivtsaim shelanu?' – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo'a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo'a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo'a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo'im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker's performance – הביצועים של העובד/ת Levats'ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse'a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse'a, mevatsaat, mevats'im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo'a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo'i ani asbir lach, eich ze yitbatse'a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע   Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB

Transcribed - Published: 13 May 2025

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה “Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה   Playlist and Clips: Dana International – Ma La’asot (lyrics) Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics) Ep. no 140 about kacha HEB

Transcribed - Published: 6 May 2025

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lamoot – To die – למות “Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי “Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן “Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון “Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד “Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד Hayita met – You wish – היית מת Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות   Playlist and Clips: Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics) Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics) Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics) Subliminal – Eize Seret (lyrics)

Transcribed - Published: 22 April 2025